דף שבועי בגמרא מסכת עבודה זרה, דף כ"ז, עמוד א' (סוף העמוד), עמוד ב'

 

בוקר טוב ומבורך! שבוע טוב ומבורך! כתבתי תרגום של דף בגמרה (אולי עמוד!), מתורגם לעברית, "עמוד שבועי בגמרא", על דף שנראה לי מעניין ויחסית קל להבנה, שלמדנו אותו בדף יומי במשך השבוע. אם מישהו רוצה הסברים והשלמות, סבור ובטוח שכבוד הרב אברהם, חברי בית הכנסת, וגם אני, נשמח מאד לענות.

אם ירצה השם, בלי נדר, אשתדל לשים "עמוד שבועי בגמרא" כול שבוע!

תודה רבה רבה! הרבה בריאות ורק בשורות טובות!

דף שבועי בגמרא

מסכת עבודה זרה, דף כ"ז, עמוד א' (סוף העמוד), עמוד ב'

משנה: מִתְרַפְּאִין מֵהֶן רִפּוּי מָמוֹן, אֲבָל לֹא רִפּוּי נְפָשׁוֹת. וְאֵין מִסְתַּפְּרִין מֵהֶן בְּכָל מָקוֹם, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בִּרְשׁוּת הָרַבִּים מוּתָּר, אֲבָל לֹא בֵּינוֹ לְבֵינוֹ.

גמרא: מהו "ריפוי ממון" ומהו "ריפוי נפשות"? אם נאמר ש"ריפוי ממון" הוא בשכר ו"ריפוי נפשות" הוא בחינם, אז שהמשנה הייתה שונה "מתרפאים מהם בשכר אבל לא בחינם"! אלא, "ריפוי ממון" הוא לדבר שאין בו סכנה, ו"ריפוי נפשות" הוא לדבר שיש בו סכנה. אבל הרי אמר רב יהודה: "אפילו לדקירה של אזמל הקזת הדם לא מתרפאים מהם"! אלא, "ריפוי ממון" הוא בהמתו, ו"ריפוי נפשות" הוא גופו, וזהו שאמר רב יהודה: "אפילו לדקירה של אזמל הקזת הדם לא מתרפאים מהם".

אמר רב חסדא אמר מר עוקבא: אבל אם אמר לו (הגוי) "סם פלוני יפה לו" או "סם פלוני רע לו", מותר. הוא סבר ששיולי ישאל אותו, וכשם שהוא ישאל אותו, הוא ישאל אדם אחר, ואותו אדם יבוא להזיק לעצמו.

אמר רבא אמר רבי יוחנן, ויש אומרים שאמר רב חסדא אמר רבי יוחנן: ספק חי ספק מת – אין מתרפאים מהם. ודאי מת – מתרפאים מהם.
(הרי במצב של) ודאי מת יש לו חיי שעה! לחיי שעה לא חוששים.
ומנין לך שלחיי שעה לא חוששים? שכן כתוב: "אִם-אָמַרְנוּ נָבוֹא הָעִיר וְהָרָעָב בָּעִיר וָמַתְנוּ שָׁם", והרי יש להם שם חיי שעה! אלא לא כן, שלחיי שעה לא חוששים.

הקשו: "לא ישא ויתן אדם עם המינים, ואין מתרפאים מהם, אפילו לחיי שעה". מעשה בבן דמא, בן אחותו של רבי ישמעאל, שהכישו נחש, ובא יעקב איש כפר סכניא לרפאותו, ולא הניחו רבי ישמעאל. אמר לו (בן דמא): "רבי ישמעאל אחי, הנח לו ואתרפא ממנו, ואני אביא מקרא מן התורה שהוא מותר". ולא הספיק לגמור את הדבר עד שיצאה נשמתו ומת. קרא עליו רבי ישמעאל: "אשריך בן דמא, שגופך טהור ויצאה נשמתך בטהרה, ולא עברת על דברי חבריך שהיו אומרים 'וּפֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ'".
(התשובה היא:) שונה (המקרה של) מינות, שהיא מושכת, ויבוא להימשך אחריהם.

אמר מר: "ולא עברת על דברי חבריך שהיו אומרים 'ופורץ גדר ישכנו נחש'". הוא עצמו נחש הכישו! (הכוונה ל)נחש של רבנן, שאין לו רפואה כלל. ומה היה לו לומר? "וָחַי בָּהֶם" – ולא שימות בהם.
ורבי ישמעאל? (מדוע לא קיבל את הפסוק הזה?) כלל זה נאמר בצינעה, אבל לא בפרהסיא. שכן שנינו בברייתא: היה רבי ישמעאל אומר: מנין שאם אומרים לו לאדם "עבוד עבודה זרה ואל תיהרג", שיעבוד ואל ייהרג? תלמוד לומר: "וָחַי בָּהֶם", ולא שימות בהם. יכול אפילו בפרהסיא? תלמוד לומר: "וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת-שֵׁם קָדְשִׁי".