כתוב
בתפילת אבינו מלכנו:
חָנֵּנוּ
ה' חָנֵּנוּ. כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז: בְּרגֶז רַחֵם תִּזְכּר. בְּרגֶז אַהֲבָה
תִּזְכּר. בְּרֹגֶז עֲקֵדָה תִּזְכֹּר. בְּרֹגֶז תְּמִימוֹת תִּזְכֹּר.
מצווה
על היהודי להידמות לקב"ה. לכן, על היהודי לזכור בשעת הכעס:
הוא
אבא שלי, תזכור! היא אימא שלי, תזכור! הוא בעלי, תזכרי! היא אשתי, תזכור! הוא הבן
שלנו, תזכרו! היא הבת שלנו, תזכרו! כול ישראל ערבים זה לזה, תזכור! מה ששנוא עליך
על תעשה לחברך, תזכור! "הלומד מחברו פרק אחד או הלכה אחת או פסוק אחד או דבור אחד או
אפילו אות אחת, צריך לנהוג בו כבוד",
תזכור!
תזכור כול אלה, ואין מקום לכעס בלב שלך!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה