דף
שבועי בגמרא
מסכת
עבודה זרה, דף מ"ה, עמוד א' – ב'
משנה:
הגויים העובדים את ההרים ואת הגבעות – הם (ההרים והגבעות)
מותרים, ומה שעליהם (המשמש לעבודתם) אסור, שנאמר: "לֹא-תַחְמֹד כֶּסֶף
וְזָהָב עֲלֵיהֶם".
רבי יוסי הגלילי אומר: (נאמר) "אֱלֹהֵיהֶם
עַל-הֶהָרִים" – ולא ההרים אלוהיהם. (נאמר) "אֱלֹהֵיהֶם...
עַל-הַגְּבָעוֹת" – ולא הגבעות אלוהיהם.
ומפני מה אשרה אסורה? מפני שיש בה תפיסת ידי אדם, וכל שיש בה
תפיסת ידי אדם – אסור.
אמר רבי עקיבא: אני אעלה ואדון לפניך: כל מקום שאתה מוצא הר
גבוה וגבעה נישאה ועץ רענן, דע שיש שם עבודה זרה.
גמרא:
ורבי יוסי הגלילי – הרי הוא (אומר אותו הדבר כמו) תנא קמא!
אמר רמי בר חמא אמר ריש לקיש: ציפוי הר כהר – יש ביניהם
(מחלוקת בעניין זה).
תנא קמא סובר: ציפוי הר אינו כהר, ונאסר. ורבי יוסי הגלילי
סובר: ציפוי הר הרי הוא כהר (ומותר).
רב ששת אמר: לדעת כולם, ציפוי הר אינו כהר (ונאסר). וכאן,
באילן שנטעו ולבסוף עבדו אותו – הם חלוקים.
תנא קמא סובר: אילן שנטעו (לכתחילה לשימוש רגיל) ולבסוף עבדו
אותו – מותר. ורבי יוסי הגלילי סובר: אילן שנטעו ולבסוף עבדו אותו – אסור.
מנין (שזו המחלוקת)? ממה ששנינו בסוף (המשנה): "מפני מה
אשרה אסורה? מפני שיש בה תפיסת ידי אדם, וכל שיש בו תפיסת ידי אדם אסור".
והמשפט "וכל שיש בו תפיסת ידי אדם" – מה בא לרבות? הלא בא לרבות אילן
שנטעו ולבסוף עבדו אותו!
ואף רבי יוסי ברבי יהודה סובר שאילן שנטעו ולבסוף עבדו אותו
אסור. שכן שנינו בברייתא: רבי יוסי ברבי יהודה אומר: מתוך שנאמר "אלהיהם על
ההרים" – ולא ההרים אלוהיהם, "אלהיהם על הגבעות" – ולא הגבעות
אלוהיהם, הייתי שומע (וחושב) ש(גם) "תחת כל עץ רענן" (נאמר) אלוהיהם –
ולא (העץ) הרענן אלוהיהם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה