"וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר"
לילה
טוב ומבורך! כמה מחשבות על המצווה זאת (דף לילי!):
א'
פירוש המצווה: לאהוב גר צדק שבחר לבוא ולהסתופף תחת כנפי השכינה.
ב'
הפסוק בתורה הוא:
[דברים
י יט] וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.
לעניות
דעתי, יש בפסוק זה קושיא: כתוב במצווה "לאהוב גר צדק", ז"א,
גר שעבר גיור! לעומת זה, בפסוק כתוב "כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ
מִצְרָיִם", שאפשר להבין, שכמו שמצרים התייחסו אליכם, אל בני ישראל יפה ועזרו
לכם, גם אתם, בני ישראל, תעזרו ותתנהגו יפה עם הגרים, הנוכרים הזרים, שבאים לגור
איתכם!
אבל,
זה לא נכון! בני ישראל היו עבדים במצרים, עבדו שמה עבודה קשה ביותר לבנות ערי
מצרים.
רש"י,
ובצורה דומה גם הרמב"ן, מפרש את הפסוק:
כי
גרים הייתם - מום שבך אל
תאמר לחברך
כתוב
בגמרא, מסכת בבא מציעא דף נט עמוד ב :
"כי
גרים הייתם בארץ מצרים (תנינא) רבי נתן אומר מום שבך אל תאמר לחברך והיינו דאמרי
אינשי דזקיף ליה זקיפא בדיותקיה לא נימא ליה לחבריה זקיף ביניתא:"
מום
שבך אל תאמר לחברך - כיון דגרים הייתם גנאי הוא
לכם להזכיר שם גירות:
מאן
דאית ליה זקיפ' בדיותקיה לא נימא לחבריה זקיף ביניתא - מי שיש לו
תלוי במשפחתו לא יאמר לעבדו או לבן ביתו תלה לי דג זה שכל שם תלייה גנאי הוא לו:
לעניות
דעתי, הפסוק "כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם", אפשר לפרש אתו:
אתם, בני ישראל, הייתם גרים במצרים, 'גר' היה שם גנאי בשבילכם. לכן, אל תזכירו את
השם הזה 'גר' עבור 'גר צדק'!
לפי
פירוש זה, קושיא פטורה!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה