יום שני, 18 בספטמבר 2017

בִּלְעָדַי, רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים, וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי: עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא, הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת לך לך:

[בראשית יד כד] בִּלְעָדַי, רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים, וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי: עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא, הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם.

[תרגום אונקלוס] בָּר, מִדַּאֲכַלוּ עוּלֵימַיָּא, וְחוּלָק גֻּבְרַיָּא, דַּאֲזַלוּ עִמִּי: עָנֵר אֶשְׁכּוֹל וּמַמְרֵא, אִנּוּן יְקַבְּלוּן חוּלָקְהוֹן.

[תרגום יונתן] הֲלָא לֵית לִי רְשׁוּ בְכּוֹלָא אַרְעָא דְבַר מִנִי אָכְלוּ עוּלֵימַיָא וְחוֹלַק גוּבְרַיָא דַאֲזָלוּ עִמִי עָנֵר אֶשְׁכּוֹל וּמַמְרֵא אַף הִינוּן יִסְבּוּן חוּלְקֵיהוֹן:

א' תרגום יונתן בעברית (תרגום שלי J ):

"הלא אין לי רשות בכול הארץ נהוג מי היא? אכלו הנערים וחולק האנשים שהלכו אתי (נותן לאנשים חלקם). ענר, אשכול, וממרא, אף הם יטלו חלקם."

ב' יש אולי רמז ודוגמה של אברם אבינו ע"ה: אברם הוא דמות של מפקד אמתי, שלא דואג אליו בכלל אלא אך ורק לאנשים שלו. הוא דואג לעבדים שלא, אָכְלוּ עוּלֵימַיָא , הם לא צריכים חלקם מםני שחלקם היא של אדונם, ואדונם לא רוצה כלום לעצמו. הוא דואג לאנשים החופשיי שהלכו אתו למלחמה, וְחוֹלַק גוּבְרַיָא דַאֲזָלוּ עִמִי . הוא דואג גם לאנשים שלא נלחמו אלא שמרו על הכלים, על העגלות עָנֵר אֶשְׁכּוֹל וּמַמְרֵא אַף הִינוּן יִסְבּוּן חוּלְקֵיהוֹן:

יום ראשון, 17 בספטמבר 2017

פירוש התורה - אִם-מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ-נַעַל, וְאִם-אֶקַּח מִכָּל-אֲשֶׁר-לָךְ; וְלֹא תֹאמַר, אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת-אַבְרָם.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת לך לך:

[בראשית יד כג] אִם-מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ-נַעַל, וְאִם-אֶקַּח מִכָּל-אֲשֶׁר-לָךְ; וְלֹא תֹאמַר, אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת-אַבְרָם.

[תרגום אונקלוס] אִם מִחוּטָא וְעַד עַרְקַת מְסָנָא, וְאִם אֶסַּב מִכָּל דְּלָךְ; וְלָא תֵּימַר, אֲנָא עַתַּרִית יָת אַבְרָם.

[תרגום יונתן] אִין מִן חוּטָא וְעַד סַנְדְלַת רְצוּעָה אִין אֶסַב מִכָּל דִי לָךְ וְלָא תְהֵי מִתְרַבְרַב לְמֵימָר אֲנָא אַעֲתָרִית מִן דִידִי יַת אַבְרָם:

[ירושלמי (קטעים)] אִם מֵחוּטָא וְעַד רְצוּעָה דְסַנְדְלָא אִם אֶסַב מִכָּל דִילָךְ וְלָא תֶהֱוֵי מִתְרַבְרַב וַאֲמַר אֲנָא עֲתָרִית יַת אַבְרָם:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 138]):

"אם מחוט ועד רצועה של סנדל אם אקח מכול אשר לך, ולא תהא אתה מתגאה לומר: אני העשרתי מן שלי (מאוצרותיי) את אברם."

ב' ירושלמי (קטעים) דומה מאד לתרגום יונתן.

ג' תרגום יונתן מוסיף ומסביר את המקרא וְלָא תְהֵי מִתְרַבְרַב שבעברית ולא תהא אתה מתגאה .

- תירוץ אחד, אברם ע"ה לא רוצה להכשיל את מלך סדום, וְלָא תְהֵי מִתְרַבְרַב .

- אמר שלמה המלך "טוֹב שֵׁם, מִשֶּׁמֶן טוֹב; וְיוֹם הַמָּוֶת, מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ" (קהלת ז, פסוק א) .

זה בדיוק מה שעושה אברם אבינו ע"ה.

פירוש התורה - וַיֹּאמֶר אַבְרָם, אֶל-מֶלֶךְ סְדֹם: הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל-יְהוָה אֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת לך לך:

[בראשית יד כב] וַיֹּאמֶר אַבְרָם, אֶל-מֶלֶךְ סְדֹם: הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל-יְהוָה אֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.

[תרגום אונקלוס] ואמר אברם, למלכא דסדום: ארימית ידי בצלו קודם ה' אל עילאה, דקנייניה שמיא וארעא.

[תרגום יונתן] וַאֲמַר אַבְרָם לְמַלְכָּא דִסְדוֹם אֲרֵימִית יָדִי בִּשְׁבוּעָה קֳדָם יְיָ אֱלָהָא עִילָאָה דִבְגִין צַדִיקַיָא קָנָא בְּקִנְיָינֵיהּ שְׁמַיָא וְאַרְעָא:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 137]):

"ויאמר אברם אל מלך סדום: הרמותי ידי בשבועה לפני ה' א-ל עליון, שבגלל הצדיקים קנה בקניינו שמים וארץ."

ב' כתוב במקרא הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל-יְהוָה אֵל עֶלְיוֹן תרגום אונקלוס ארימית ידי בצלו קודם ה' אל עילאה תרגום יונתן אֲרֵימִית יָדִי בִּשְׁבוּעָה קֳדָם יְיָ אֱלָהָא עִילָאָה .

תרגומים מסבירים את המקרא ארימית ידי בצלו , ז"א, בעברית הרמתי ידי בתפילה או אֲרֵימִית יָדִי בִּשְׁבוּעָה , ז"א, בעברית הרמותי ידי בשבועה .

ראיתי במילון עברית-עברית BABYLON את ההסבר על הרמת ידיים:

הרים ידיים - אמר נואש, ויתר, נסוג

לעומת זאת, בפסוק שלנו כאן, גם במקרא וגם בתרגומים, להרים ידיים זה לא בכלל להתייאש, לוותר, לסגת, אלא להתפלל לקדוש ברוך הוא, לבקש עזרה ממנו, להישבע לו על אמונה שלמה.

יש הבדל באידאולוגיה, במחשבה, בתפיסת החיים: אין בכלל ייאוש, אין בכלל ויתור או נסיגה. ברגעים שקשה לנו, עלינו להרים את הידיים אל הקב"ה ולבקש ממנו ישועה.

ג' תרגום יונתן מוסיף דִבְגִין צַדִיקַיָא או בעברית שבגלל הצדיקים .

יש כאן אולי רמז גדול: הקב"ה ברא את השמים ואת הארץ למען הצדיקים שבעולם. העולם כולו קיים בגלל הצדיקים. לכן, כדאי ביותר להיות בין הצדיקים, להבטיח שחס וחלילה ברגע מסוים יחסר צדיק והעולם ייחרב.

יום חמישי, 14 בספטמבר 2017

פירוש התורה - וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ-סְדֹם, אֶל-אַבְרָם: תֶּן-לִי הַנֶּפֶשׁ, וְהָרְכֻשׁ קַח-לָךְ.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת לך לך:

[בראשית יד כא] וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ-סְדֹם, אֶל-אַבְרָם: תֶּן-לִי הַנֶּפֶשׁ, וְהָרְכֻשׁ קַח-לָךְ.

[תרגום אונקלוס] ואמר מלכא דסדום, לאברם: הב לי נפשתא, וקניינא סב לך.

[תרגום יונתן] וַאֲמַר מַלְכָּא דִסְדוֹם לְאַבְרָם הַב לִי נַפְשַׁת אֵינָשָׁא דְעַמִי דַאֲתֵיבְתָּא וְקִנְיָינָא דְבַר לָךְ:

[ירושלמי (קטעים)] וּסְגוּלָה דְבַר לָךְ:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 137]):

"ויאמר מלך סדום לאברם: תן לי נפשות אנשי עמי, (כדי ליישב את העיר, ולא השאר) אשר השבת (להשיב), והרכוש קח לך."

ב' תרגום יונתן מוסיף אֵינָשָׁא דְעַמִי דַאֲתֵיבְתָּא שבעברית אנשי עמי, (כדי ליישב את העיר, ולא השאר) אשר השבת (להשיב) .

תרגום יונתן מסביר את המקרא. יש אולי רמז לאמירת חז"ל "עניי עירך קודמים." התלמוד קובע סדר לסיוע לנזקקים:

[בבא מציעא (השער האמצעי) עא א] אם כסף תלוה את עמי את העני עמך:

עמי ונכרי - עמי קודם.: עני ועשיר - עני קודם. : ענייך ועניי עירך - ענייך קודמין. : עניי עירך ועניי עיר אחרת - עניי עירך קודמין.:

ג' ירושלמי (קטעים) מוסיף: "הדבר סגולה (תרופה, ארוכה, רפואה, מרפא, תיקון ) לך"

יכול להיות שהרמז כאן דומה "שכר המצווה מצווה" או "המברך מבורך".

פירוש התורה - וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן, אֲשֶׁר-מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ; וַיִּתֶּן-לוֹ מַעֲשֵׂר, מִכֹּל.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת לך לך:

[בראשית יד כ] וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן, אֲשֶׁר-מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ; וַיִּתֶּן-לוֹ מַעֲשֵׂר, מִכֹּל.

[תרגום אונקלוס] ובריך אל עילאה, דמסר סנאך בידך; ויהב ליה חד מן עסרא, מכולא.

[תרגום יונתן] וּבְרִיךְ אֱלָהָא עִילָאָה דְעָבַד סַנְאָךְ כִּתְרֵיסָא דִמְקַבֵּל מַחְתָּא וִיהַב לֵיהּ חַד מִן עַסְרָא מִכָּל מַה דְאָתֵיב:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 136]):

"וברוך א-ל עליון שעשה שונאיך כמגן, המקבל המכה, וייתן לו אחד מו עשרה מכול מה שהשיב (לו)."

ב' כתוב במקרא אֲשֶׁר-מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ כתוב בתרגום אונקלוס דמסר סנאך בידך שבעברית שמסר שונאיך בידך .

תרגום אונקלוס מסביר את כוונת המקרא.

תרגום יונתן כותב הסבר דומה דְעָבַד סַנְאָךְ כִּתְרֵיסָא דִמְקַבֵּל מַחְתָּא שבעברית שעשה שונאיך כמגן, המקבל המכה . לעניות דעתי, יש בתרגום יונתן משל, מטפורה נפלאה. תרגום יונתן מרמז ששונאי אברם הם עצמם יגנו עליו, על אברם! יש בזה גם רמז עצום ונפלא, שעל ידי צדקות, הצדיק מוגן על ידי שונאיו בעצמם, שאמרו חז"ל " צדיקים- מלאכתם נעשית בידי אחרים":

[ברכות לה ע"ב]: "רבי שמעון בן יוחי אומר: אפשר אדם חורש בשעת חרישה, וזורע בשעת זריעה, וקוצר בשעת קצירה, ודש בשעת דישה, וזורה בשעת הרוח, תורה מה תהא עליה? אלא: בזמן שישראל עושין רצונו של מקום - מלאכתן נעשית על ידי אחרים, שנאמר ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו'. ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום - מלאכתן נעשית על ידי עצמן, שנאמר ואספת דגנך; ולא עוד, אלא שמלאכת אחרים נעשית על ידך, שנאמר ועבדת את אויבך וגו'".

יום שלישי, 12 בספטמבר 2017

פירוש התורה - וַיְבָרְכֵהוּ, וַיֹּאמַר: בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת לך לך:

[בראשית יד יט] וַיְבָרְכֵהוּ, וַיֹּאמַר: בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.

[תרגום אונקלוס] וּבָרְכֵיהּ, וַאֲמַר: בְּרִיךְ אַבְרָם לְאֵל עִלָּאָה, דְּקִנְיָנֵיהּ שְׁמַיָּא וְאַרְעָא.

[תרגום יונתן] וּבָרְכֵיהּ וַאֲמַר בְּרִיךְ אַבְרָם מִן יְיָ אֱלָהָא עִילָאָה דִבְגִין צַדִיקַיָא קְנָא שְׁמַיָא וְאַרְעָא:

א' תרגום יונתן בעברית (תרגום שלי J ):

"ובירך (המלך הצדיק מלך ירושלים) אותו (את אברם) ואמר: ברוך אברם מן ה' א-ל עליון שבגלל צדקותו קונה שמים וארץ."

ב' כתוב במקרא קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ כתוב בתרגום יונתן דִבְגִין צַדִיקַיָא קְנָא שְׁמַיָא וְאַרְעָא שבעברית שבגלל צדקותו קונה שמים וארץ .

תרגום יונתן מרמז את הסיבה שאברם שבגלל צדקותו קונה שמים וארץ. אפשר אולי לחשוב ששמיים הם החיים הרוחניים, והארץ הם החיים הגשמיים. לכן, לפי תרגום יונתן, על ידי צדקות לא צריך לחכות ולהמתין לעולם הבא כדי לקבל הנאה גשמית, אלא גם בעולם הזה. על ידי צדקות.

פירוש התורה - וּמַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם, הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן; וְהוּא כֹהֵן, לְאֵל עֶלְיוֹן.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת לך לך:

[בראשית יד יח] וּמַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם, הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן; וְהוּא כֹהֵן, לְאֵל עֶלְיוֹן.

[תרגום אונקלוס] וּמַלְכִּי צֶדֶק מַלְכָּא דִּירוּשְׁלֶם, אַפֵּיק לְחֵים וַחֲמַר; וְהוּא מְשַׁמֵּישׁ, קֳדָם אֵל עִלָּאָה.

[תרגום יונתן] וּמַלְכָּא צַדִיקָא הוּא שֵׁם בַּר נחַ מַלְכָּא דִירוּשְׁלֶם נָפַק לִקְדָמוּת אַבְרָם וְאַפֵּיק לֵיהּ לֶחֶם וַחֲמַר בְּהַהוּא זִימְנָא הֲוָה מְשַׁמֵשׁ קָדָם אֱלָהָא עִילָאָה:

[ירושלמי (קטעים)] וּמַלְכִּי צֶדֶק מַלְכָּא דִירוּשְׁלֶם הוּא שֵׁם רַבָּא הֲוָה כָּהִין עִילָאָה:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 135]):

"ומלך הצדיק הוא שם בן נח, מלך של ירושלים, יצא לקרת אברם והוציא לו לחם ויין, אותו העת היה כהן (משמש) לפני א-ל עליון."

ב' תרגום ירושלמי (קטעים) בעברית (תרגום שלי J ):

"ומלך צדק מלך של ירושלים הוא שם הגדול שהיה כהן עליון."

ג' יש אולי כמה שינויים בתרגומים לעומת המקרא:

- כתוב במקרא וּמַלְכִּי-צֶדֶק , כתוב בתרגום יונתן וּמַלְכָּא צַדִיקָא , שבעברית ומלך הצדיק .

[בראשית יט לו] מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי-צֶדֶק, אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק--יִהְיֶה לָכֶם: אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר-הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.

[בראשית ו ט] אֵלֶּה, תּוֹלְדֹת נֹחַ--נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה, בְּדֹרֹתָיו: אֶת-הָאֱלֹהִים, הִתְהַלֶּךְ-נֹחַ.

יכול להיות שיש הבדל מסוים בין המובן של מֹאזְנֵי צֶדֶק לבין אִישׁ צַדִּיק . לכן, יכול להיות שההסבר של תרגום יונתן וּמַלְכָּא צַדִיקָא כן מתאים לכוונת הפסוק במקרא. הרמז הוא שהמלך היה איש צדיק, המתאים מאג לשם בן נח. יותר מזה, יכול להיות שהמוסג צַדִּיק היה שונה בימי אברהם אבינו ע"ה מאשר בימי נח:

[בראשית יח כג] וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם, וַיֹּאמַר: הַאַף תִּסְפֶּה, צַדִּיק עִם-רָשָׁע.

ז"א, לא היה רק צדיק אחד כמו בימי נח, אלא היו אמורים להיות כמה צדיקים. גם אבימלך חשב את עצמו כצדיק:

[בראשית כ ד] וַאֲבִימֶלֶךְ, לֹא קָרַב אֵלֶיהָ; וַיֹּאמַר--אֲדֹנָי, הֲגוֹי גַּם-צַדִּיק תַּהֲרֹג.

- כתוב במקרא מֶלֶךְ שָׁלֵם , תרגומים כותבים מַלְכָּא דִּירוּשְׁלֶם , שבעברית מלך של ירושלים .

התזכור הראשון של ירוּשְׁלֶם בתנ"ך מופיע בספר דניאל:

[כתובים ספר דניאל ו יא] וְדָנִיֵּאל כְּדִי יְדַע דִּי-רְשִׁים כְּתָבָא, עַל לְבַיְתֵהּ, וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵהּ בְּעִלִּיתֵהּ, נֶגֶד יְרוּשְׁלֶם; וְזִמְנִין תְּלָתָה בְיוֹמָא הוּא בָּרֵךְ עַל-בִּרְכוֹהִי, וּמְצַלֵּא וּמוֹדֵא קֳדָם אֱלָהֵהּ, כָּל-קֳבֵל דִּי-הֲוָא עָבֵד, מִן-קַדְמַת דְּנָה.

לפי התרגומים, יש אולי שתי אפשרויות: או שעיר ירושלים הייתה קיימת בזמן אברהם אבינו ע"ה, או שהייתה עיר אחרת (לא מוזכר שמה) במקומה של ירושלים, כאשר כתוב השם המאוחר של העיר.

יש אולי רמז לכוונת שם העיר ירושלים: עיר שלמה (מֶלֶךְ שָׁלֵם) , או עיר תמה, או עיר קדושה.

- כתוב בתרגום יונתן שֵׁם בַּר נחַ , כתוב בירושלמי (קטעים) הוּא שֵׁם .

כאן, יש לי בעיה: אם שם היה מלך ירושלים, ז"א, לא כול ארץ כנען היה בידיים של כנען, אלא לפחות העיר ירושלים ואולי יותר מזה היה בידיים של שם, ועל ידי כך, במידה מסוימת, גם בידיים של אברהם אבינו והקרובים שלו, צאצאי שם. אין לי תשובה!

- כתוב במקרא וְהוּא כֹהֵן, לְאֵל עֶלְיוֹן, תרגום אונקלוס וְהוּא מְשַׁמֵּישׁ, קֳדָם אֵל עִלָּאָה, תרגום יונתן הֲוָה מְשַׁמֵשׁ קָדָם אֱלָהָא עִילָאָה, ירושלמי (קטעים) הֲוָה כָּהִין עִילָאָה .

לעניות דעתי, תרגום אונקלוס ותרגום יונתן דומים למקרא. אפשר אולי להוסיף מה המובן של כֹהֵן, הוא וְהוּא מְשַׁמֵּישׁ, קֳדָם אֵל עִלָּאָה, שבעברית כהן (משמש) לפני א-ל עליון.

ירושלמי (קטעים) משנה במידה מסוימת את המובן הֲוָה כָּהִין עִילָאָה שבעברית שהיה כהן עליון . יכוך להיות שהכוונה כהן עליון היא כהן לאל עליון.

עוד דבר, המלך הצדיק היה גם מלך ירושלים, וגם כהן עליון. זה היה בְּהַהוּא זִימְנָא שבעברית אותו העת , בזמן ההוא, ולא בזמן אחר, אחרי זה.