רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה, כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי--יֶתֶר שְׂאֵת, וְיֶתֶר עָז

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת ויחי:

[בראשית מט ג] רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה, כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי--יֶתֶר שְׂאֵת, וְיֶתֶר עָז. 

[תרגום אונקלוס] ראובן בוכרי את, חילי וריש תוקפי--לך הוה חזי למיסב תלתא חולקין, בכירותא כהונתא ומלכותא. 

[תרגום יונתו] רְאוּבֵן בּוּכְרִי אַנְתְּ רֵישׁ חֵיל שִׁימוּשִׁי וְשֵׁירוּי קִרְיוּת הִרְהוּרִי חָמֵי הֲוֵי לָךְ בְּכוֹרוֹתָא וּרְבוּת כְּהוּנְתָּא וּמַלְכוּתָא וְעַל דִי חַטְיַית בְּרִי אִתְיְהִיבַת בְּכֵירוּתָא לְיוֹסֵף וּמַלְכוּתָא לִיהוּדָה וּכְהוּנְתָּא לְלֵוִי:

[בראשית מט ד] פַּחַז כַּמַּיִם אַל-תּוֹתַר, כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ; אָז חִלַּלְתָּ, יְצוּעִי עָלָה.

[תרגום אונקלוס] על דאזלת לוקביל אפך הא כמיא ברם לא אהניתא חולק יתיר לא תיסב, ארי סליקתא בית משכבי אבוך; בכין אחילתא, לשיוויי ברי סליקתא.

[תרגום יונתן]  מְדַמִינָא לָךְ לְגִינָא קַלִילָא דְעָלוּן לְגַוָוהּ נַחֲלִין מוֹחִין מִתְגַבְּרִין וְלָא יְכִילַת לְמִסוֹבְלָא יְהוֹן וְאִסְתְּחִיפַת כֵּן אִיתְרָעַת רְאוּבֵן בְּרִי דִי חַטְיַת לָא תוֹסִיף וְעַל דִי חַטְיַת יִשְׁתְּבֵיק לָךְ אֲרוּם אִתְחַשֵׁב לָךְ כְּאִילוּ עָלְתָה לְאִיתָא דְשַׁמֵשׁ עִמָהּ אָבוּךְ בְּעִידַן דְבַלְבֵּילְתָּא שִׁווּיִי דִסְלֵיקַת עֲלָהּ:

א' כתוב בתרגום יונתן הִרְהוּרִי חָמֵי הֲוֵי לָךְ בְּכוֹרוֹתָא וּרְבוּת כְּהוּנְתָּא וּמַלְכוּתָא וְעַל דִי חַטְיַית בְּרִי אִתְיְהִיבַת בְּכֵירוּתָא לְיוֹסֵף וּמַלְכוּתָא לִיהוּדָה וּכְהוּנְתָּא לְלֵוִי: שבעברית עכשווית מחשבתי הייתה רואה כי לך הבכורה ויותר מזה, גם הכהונה והמלכות, אבל בגלל חטאיך בני, נתתי הבכורה ליוסף, המלכות ליהודה, והכהונה ללוי .

ב' יכול להיות שיש כאן רמז לא לתת את כול תפקידי השלטון, בכורה, מלכות, וכהונה לאיש אחד, אלא לחלק אותם בין כמה אנשים. יעקב אבינו היה יכול לתת הכול ליוסף, אבל לא עשה זאת.

ג' כתוב בתרגום יונתן אֲרוּם אִתְחַשֵׁב לָךְ כְּאִילוּ , שבעברית עכשווית כאשר נחשב לך כאילו , ז"א, אפילו שראובן לא חטא ממש, המעשים שלו נחשבים כאילו חטא באמת.

לכן, יכול להיות שזה רמז לדרך ארץ, להיזהר אפילו לא לתת סיבה או מחשבה לחטא.