רַב עוֹד-יוֹסֵף בְּנִי, חָי

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת ויגש:

[בראשית מה כח]  וַיֹּאמֶר, יִשְׂרָאֵל, רַב עוֹד-יוֹסֵף בְּנִי, חָי; אֵלְכָה וְאֶרְאֶנּוּ, בְּטֶרֶם אָמוּת.

[תרגום אונקלוס] ואמר, ישראל, סגי לי חדווא עד כען יוסף ברי, קיים; איזיל ואחזיניה, עד לא אמות. 

[תרגום יונתן]  וַאֲמַר יִשְרָאֵל סַגְיָן טַבְוָון עָבַד עִמִי יְיָ שֵׁיזְבַנִי מִן יְדוֹי דְעֵשָו וּמִן יְדוֹי דְלָבָן וּמִן יְדוֹי דִכְנַעֲנָאֵי דִרְדָפוּ בַּתְרַאי וְסַגְיָין נַחֲמָן חָמַת וְסָכִיתִי לְמֶחֱמֵי וּלְדָא לָא סָכִית דְעַד כְּדוֹן יוֹסֵף בְּרִי קַיֵים אִיזֵל כְּדוֹן וְאַחֲמִינֵיהּ קֳדָם דְאֵמִית: 

[רש"י] רב עוד -  רב לי עוד שמחה וחדוה, הואיל ועוד יוסף בני חי.

א' יונתן מפרש את כול ההשגחה הפרטית שעשה ליעקב: הצילו מעשו, מלבן, מהכנעני אחרי מות שכם בן חמור ותושבי שכם, וזכה לראות את יוסף חי!

ב' יעקב, עכשיו הוא ישראל, הוא שמח וטוב לב, זוכר את כול הטובות הגדולות שהקב"ה עשה לו, לא שוכח את מה שהקב"ה עשה בשבילו.