אֲשֶׁר-נָתַן-לִי אֱלֹהִים בָּזֶה

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית פרשת ויחי:

[בראשית מח ט] וַיֹּאמֶר יוֹסֵף, אֶל-אָבִיו, בָּנַי הֵם, אֲשֶׁר-נָתַן-לִי אֱלֹהִים בָּזֶה; וַיֹּאמַר, קָחֶם-נָא אֵלַי וַאֲבָרְכֵם. 

[תרגום אונקלוס] ואמר יוסף, לאבוהי, בניי אינון, דיהב לי ה' הכא; ואמר, קריבינון כען לוותי ואבריכינון. 

[תרגום יונתן]  וַאֲמַר יוֹסֵף לְאָבוּי בְּנַיי הִינוּן דִיהַב לִי מֵימְרָא דַיְיָ כְּדֵין כְּתָבָא דְעָלֵיהּ נְסֵיבִית יַת אָסְנַת בְּרַת דִינָה בְּרַתָּךְ לְאִינְתּוּ וַאֲמַר קָרֵבִינוֹן כְּדוֹן לְוָתִי וְאֵיבָרִיכִינוּן:

א' יונתן מכניס לתרגומו דבר חז"ל, אסנת היא בת דינה בת יעקב, מהקשר של דינה עם כשם בן חמור, נשיא שכם.

ב' יכול להיות שזה הסבר או תירוץ, יעקב אבינו נתן ירושה, נחלה, לשני הבנים של יוסף ואסנת, ז"א, שתי נחלות, כאשר לכול האחים של יוסף נתן רק נחלה אחת.

ג' יכול להיות שזה רמז של דרך ארץ, שאפילו שלפי ההלכה אין ירושה לבנות, ראוי ורצוי לתת גם לבת ירושה, אפילו כמתנה בחיים. וזה מה שעשה יעקב בחיים, לפני מותו.