[במדבר ה כז] וְהִשְׁקָהּ אֶת הַמַּיִם וְהָיְתָה אִם נִטְמְאָה וַתִּמְעֹל מַעַל בְּאִישָׁהּ וּבָאוּ בָהּ הַמַּיִם הַמְאָרֲרִים לְמָרִים וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ וְהָיְתָה הָאִשָּׁה לְאָלָה בְּקֶרֶב עַמָּהּ.

 בס"ד

 

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 

דברים חיים רחמים

כתוב בספר במדבר, פרשת נשא: 

[במדבר ה כז] וְהִשְׁקָהּ אֶת הַמַּיִם וְהָיְתָה אִם נִטְמְאָה וַתִּמְעֹל מַעַל בְּאִישָׁהּ וּבָאוּ בָהּ הַמַּיִם הַמְאָרֲרִים לְמָרִים וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ וְהָיְתָה הָאִשָּׁה לְאָלָה בְּקֶרֶב עַמָּהּ.

[תרגום אונקלוס] וְיַשְׁקֵינַהּ יָת מַיָּא וּתְהֵי אִם אִסְתָּאַבַת וְשַׁקַּרַת שְׁקַר בְּבַעְלַהּ וְיֵיעֲלוּן בַּהּ מַיָּא מְלָטְטַיָּא לִלְוָט וְיִפְּחוּן מְעַהָא וְתִתְמְסֵי יִרְכַּהּ וּתְהֵי אִתְּתָא לִלְוָטָא בְּגוֹ עַמַּהּ׃

[תרגום יונתן] וְיַשְׁקִינָהּ יַת מַיָא וִיהֵי אִין אִסְתְּאָבַת בְּתַשְׁמִישׁ דְעָרִיס וְשַׁקְרַת שְׁקָר בְּבַעֲלָהּ וְיֵעָלוּן בָּהּ מַיָא בְּדוּקַיָא לִלְוָט וּתְנָפַח כְּרֵיסָהּ וְתִתְמְסֵי יַרְכָּהּ וּתְהֵי אִתְּתָא לִלְוָטָא בְּגוֹ בְּנֵי עַמָהּ בְּרַם לְגִיוֹרָא בַּדְקִין מַיָא בְּדוּקַיָא הָאִינוּן בְּכָל אַתְרָא דְהוּא תַּמָן:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 78]):   

"והשקה את המים, והייתה אם נטמאה בתשמיש עם הנואף, ושקרה שקר בבעלה, ויכנסו בה המים הבודקים לאלה, וצבתה בטנה ונפלה ירכה, ותהיה האישה לאלה בתוך בני עמה, גם (אבל) לנואף בודקים המים (הבודקים) האלה בכל מקום שהוא שם."

-        תרגום יונתן מוסיף בְּרַם לְגִיוֹרָא בַּדְקִין מַיָא בְּדוּקַיָא הָאִינוּן בְּכָל אַתְרָא דְהוּא תַּמָן שבעברית גם (אבל) לנואף בודקים המים (הבודקים) האלה בכל מקום שהוא שם.

לעניות דעתי, אפשר לתרץ את התוספת שבתרגום יונתן, על ידי הקשר שיש בין מעשי האדם לבין מצבו הגופני והשכלי, הכול בהשגחת הקב"ה.

יש, אולי שאלות: מדובר על שכר ועונש בידי שמיים? מה קורה לנואפים, איש ואישה, אם לא עוברים, אם לא מבצעים עליהם את הבדיקה של מים מאררים? על האישה הנואפת, העונש על ידי בית דין של מטה, בעולם הזה. על הנואף, זה עונש של בית דין של מעלה, גם בעולם הזה? ברור שיש גם שאלות אחרות.

מדובר על שכר ועונש בידי שמיים? לעניות דעתי, על האישה הנואפת, זה בית דין של מטה. על הנואף, יכול להיות שהעונש בא אפילו ללא ההתערבות, או ההשגחה, של הקב"ה. יכול להיות שהעונש על הנואף בא בגלל איסורי המצפון שלו, בגלל הצער ושבר לב על האישה. לעניות דעתי, יש קשר חזק ביותר בין המצב הגופני של אדם, לבין מצבו הרוחני. אפשר אולי להגיד שהמעשים של האדם למטה, בעולם הזה, משוקפים למעלה, בעולם הרוחני, ומשפיעים עליו. וגם בכיוון ההפוך, ברור שהעולם הרוחני משפיע בצורה החזקה ביותר על העולם הגשמי, העולם החומרי, בעולם הזה.

מה קורה לנואפים, איש ואישה, אם לא עוברים, אם לא מבצעים עליהם את הבדיקה של מים מאררים? ראה את התשובה הקודמת. עצם המעשה הנפשע משפיע על העולם הרוחני של הנואפים, גבר ואישה, ומזה על מצבם הגופני, החומרי. וזה בעולם הזה, וזה לא עונש משמיים, אלא כפי שחז"ל אמרו (בבלי, מסכת עבודה זרה – דף ג, עמוד א) "מִי שֶׁטָרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת – יֹאכַל בְּשַׁבָּת", ז"א, הנואפים אוכלים מה שהם עצמם בישלו.

על האישה הנואפת, העונש על ידי בית דין של מטה, בעולם הזה. על הנואף, זה עונש של בית דין של מעלה, גם בעולם הזה? ראה את התשובות לשאלות הקודמות. הנואפים אוכלים מה שהם עצמם בישלו.