בס"ד
דברים חיים רחמים
-
שלום קטי, מה שלומך,
איך את מרגישה? שואל שבא את קטי כאשר הוא נכנס לבית ביחד עם יהונתן.
יהונתן הולך לגן חובה. היום שבא לקח אותו מהגן. שניהם נהנים , גם שבא וגם
יהונתן. שבא שומע במכונית תקליטים שמלמדים ערבית. הוא חושב שבישראל, כאשר השכנים
שלנו הם ערבים, חייבים לדעת לדבר ולהבין את שפתם. ידיעת השפה הערבית אצל יהודים
יכולה להיות כלי מצוין להכרת תרבותם של שכנינו וגשר לדו-קיום והבנה הדדית. שבא
אוהב לדבר ערבית בשוק עם המוכרים הערבים. הוא יודע רק כמה מילים כמו מרכאבה
וחאטראק, וכיף חאלאק ואדש חאדה, אבל אפילו המילים המעטות האלה מצליחות לשפר את
האווירה ועושות את הקניות לחוויה נעימה בהחלט. ועוד דבר: המוכרים הערבים מוכנים
להוריד את המחירים אם מדברים איתם בערבית. שמנו לב שזה משמח אותם וגם מביא אותם
להתנהגות נימוסית יותר. הבת הקטנה של שבא אומרת שכול אדם נפתח ונעשה נחמד יותר
כאשר מדברים איתו בשפת אם. זה נכון מאד: גם שבא נעשה פחות קוצני וסגור כאשר מדברים
אליו ברומנית.
קטי מטפלת בנכדים בבוקרים, כאשר הוריהם בעבודה. היא באה ארצה ממרוקו. לכן
גם היא יודעת לדבר ערבית. הערבית שלה היא מרוקאית, אבל מבינה את המילים ששבא לומד,
של ערבית סורית. בכלל, יש יחסית הרבה מילים בערבית דומות למילים שבעברית. יותר
מזה, שבא משוכנע שאפשר ללמוד ולהבין עברית יותר לעומק על ידי לימוד השפה הערבית.
עוד דבר, שבא חושב שערבית היא עוד יותר קרובה לשפה הארמית, שפה עתיקה מדוברת בארץ
ישראל לפני כאלפיים שנה ובה כתובים התלמוד וספר הזוהר. לכן, ידיעת השפה הערבית
יכולה לאפשר גישה גם לספרי קודש כתובים בארמית. ועוד יותר, הרבה חכמים גדולים
בספרד ובמרוקו, ביניהם הרמב"מ, כתבו ספריהם בערבית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה