וְלֹא-אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת-כָּל-חַי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי.

בס"ד

דברים חיים רחמים

שאלה אחרת שצצה בזמן קריאת פרשת 'נח'. כתוב בפרשה: "כא וַיָּרַח יְהוָה אֶת-רֵיחַ הַנִּיחֹחַ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-לִבּוֹ לֹא-אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת-הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו וְלֹא-אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת-כָּל-חַי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי.  כב עֹד כָּל-יְמֵי הָאָרֶץ  זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ."

יכול להיות שהשם מתחרט על מה שעשה? ז"א שיכולה להיות טעות בשיקולי השם?

מצאתי אפילו חיזוק לדברי: "בסיומו החדש של דפוס הקללה בפרק ח 21 (כא) מבצבץ שיקול מוסרי כמעט "הומניסטי". נרמזת כאן חרטה של ה' עצמו. לא מן הצדק הוא להשמיד את כל החי ולהפעיל את מידת הדין בעוצמה כזאת. כאן יש אולי מגע עם טענות אא בסוף סיפור המבול הבבלי (עלילות גילגמש, לוח יא, שורות 193-179." (את המשפט שלי כתבתי לפני שמצאתי את הציטוט, ומעניין שהשתמשתי באותה מילה 'חרטה'!)

מה הלקח? שכול השאלות האלה כבר נשאלו, כפי שכותב שלמה המלך בקהלת, אין חדש תחת השמש, מה שהיה זה מה שיהיה. כנראה שעל כול אחד לשאול את השאלות האלה בטורו, בכול דור ודור, כמו יציאת מצרים, כול אחד יוצא ממצרים מחדש, כול שנה וכול דור ודור. לכן, יש ו קיימת תשובה, אבל אני לא יודע אותה. ותשובה או תירוץ משלי לא מצאתי. אבל יש לי נחמה שגם הרמב"ם לא מצא תשובות לכמה שאלות, ואולי המוכרת והקשה ביותר היא למה השם ברא את העולם ואת האדם.

יכול להיות שיש תירוץ לשאלה שהצגתי קודם. התירוץ מבוסס על שני עקרונות:

-          תפילה, צדקה, וגמילות חסידים מעבירים את רוע הגזירה,

-          אין מוקדם ומאוחר בתורה, ז"א סדר העניינים לפי הופעתם במקרא הוא לא בהכרח לפי הסדר הכרונולוגי, ובדרך כלל לא.

לכן, אפשר לפרש את הפסקים כא, כב שלמעלה לא כחרטה ומחשבות של צער על מעשה לא נכון, אלא כביטוי של רחמים והסכמה לשפוט את המין האנושי מלפני שורת הדין. המקרה כאן דומה במידה מסוימת למקרה של שיחתו של משה רבנו והשם אחרי חט העגל. השם רוצה להשמיד את ישראל, אבל השם מתרצה ומסכים לסלוח לישראל בעקבות הבקשות של משה. גם במקרה של נח, השם מסכים לשפוט את האנשים מלפני שורת הדין ואפילו מוצא תירוץ הוא בעצמו " כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו". השם מתרצה בעקבות "כ וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַיהוָה וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה וּמִכֹּל הָעוֹף הַטָּהוֹר וַיַּעַל עֹלֹת בַּמִּזְבֵּחַ." ועוד דבר עשה נח, "כ וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם.  כא וַיֵּשְׁתְּ מִן-הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה." יותר מזה, ידוע שהמין האנושי לא היה יכול להתקיים יש השם היה שופט אותו לפי הדין אלא אך ורק מלפני שורת הדין.