התורה עץ החיים

בס"ד

דברים חיים רחמים 

הייתי ביום ד' בשיעור השבועי של הרב, רב בית הכסת. הוא הביא הרבה אמירות של חז"ל בנושא גיוס בחורי הישיבות, תלמידים חכמים, במלחמה, אפילו מלחמת קיום, מלחמת קודש או מלחמת אין ברירה, או בצבא. גם בעבר, אפילו בימי דוד המלך, וגם בימינו, יש פוסקים שאין לגיסם ויש פוסקים שכן לגיסם, כול אחד עם השיקולים וטענות שלו, כול טיון מוצדק ומבוסס על התורה והתלמוד, על הרמב"ם ועל רש"י. מה הלקח מפיזור הדעות ומרב-הקיום (ולא רק דו-קיום שאנו רואים כמה קשה לקיימו)? יכול להיות שדווקא ריבוי הדעות של חז"ל, אבל כולם בפנים בתוך הגדרות והחומות שמסביב לתורה, דווקא תופעה זאת כול כך מוזרה ובלתי מובנת של "שלושה יהודים וארבע מפלגות" היא שאפשרה את ההישרדות של העם היהודי במשך יותר מארבעת אלפים שנה, מימי משה רבנו ועד היום ולעד סלה. קיום זה של העם היהודי קרה נגד כול הסיכויים, נגד כול הגיון, ממש כמו נס של השם, וללא שני לו בהיסטוריה האנושית. הייתי משווה תופעה זאת לעץ החיים שבגן עדן, עץ עם הרבה שורשים והרבה ענפים אבל גזע אחד. כאשר ענף אחד  מתחיל להזדקן ולהתייבש, יוצאים כמה ענפים חדשים, צעירים וחזקים, מלאי חיים, אבל הכול מגזע אחד. יכול להיות שזאת גם הסיבה שהשוו את התורה לעץ החיים או היא עצמה עץ חיים.