בס"ד
דברים חיים רלמים
בספר שמואל ב', פרק [כד], פרקים [א]-[יז], דוד
המלך מצווה את יואב, שר הצבא שלו, לעשות מפקד עם ישראל, יהודה וישראל ביחד. לפי
ציווי דוד המלך, המפקד אמור להתבצע על ידי ספירה ממשית של בני ישראל, אחד-אחד,
איש-איש. יואב מנסה לשנות שיטת המפקד. הוא רומז על תרומת מחצית השקל וספירת הכסף
שנאסף (שמות ל, יד-טו).
אפשר לשאול כמה שאלות:
א' אם דוד המלך חטא, למה עם ישראל סובל? את השאלה
הזאת שואל אפילו דוד המלך בעצמו.
ב' למה יש לשלם חצי שקל, כפרה על הנשמה?
ג' האם מפקד האוכלוסין שבימינו, הוא לפי ההלכות?
אפשר למצוא כמה תירוצים:
א' עם ישראל שיתף פעולה במפקד שדוד המלך ציוהו,
לא מחה, לא התנגד לו. לכן, גם הוא או בעיקר הוא סובל מעונש השי"ת. לכן, הלקח
יכול להיות שעם שלא מתנגד ומוחה נגד מדיניות מקולקלת של הממשלה, שותף למדיניות זאת והעונש שהוא מקבל
מוצדק ביותר. אפשר למצוא דוגמאות כאלה גם בימינו: העם הגרמני שלא מחה נגד המדיניות
שליטיו בזמן מלחמת העולם השנייה, או הפלשתינאים בעזה בזמן התקפות החמס נגד ישראל.
יכול להיות שבמקרים אלה ובמקרים כאלה, המוסג 'ענישה קולקטיבית' או 'ענישה של חפים
מפשע' אינם נכונים ומתאימים, פשוט אינם במקומם.
ב' לעניות דעתי, מצאתי תירוץ מעניין לשאלה
השנייה, 'למה יש לשלם חצי שקל, כפרה על הנשמה?'. אפשר אולי להגיד שהשייכות לעם
ישראל היא פעולה אקטיבית, של הצהרה עצמית ומרצון "אני יהודי". זה בנוסף
להלכות הידועות, אם יהודיה או גיור כהלכה. נתינת חצי השקל, יכולה לסמן הצהרה כזאת.
דרך אגב, דבר דומה קיים בימינו בארה"ב: שמה, השייכות אדם לדת מסוימת נקבעת
לפי תשלום מיסים או תרומות למקום תפילה של הדת ההיא.
ג' לגבי השאלה השלישית, כנראה שיש כאלה שמתירים
ויש כאלה שאוסרים. מאמר שנראה לי טוב בנושא זה מצאתי באתר:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה