פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם, תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר דברים פרשת עקב:

[דברים ז כה] פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם, תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ; לֹא-תַחְמֹד כֶּסֶף וְזָהָב עֲלֵיהֶם, וְלָקַחְתָּ לָךְ--פֶּן תִּוָּקֵשׁ בּוֹ, כִּי תוֹעֲבַת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא.

[תרגום אונקלוס, ת"א] צַלְמֵי טָעֲוָתְהוֹן, תֵּיקְדוּן בְּנוּרָא; לָא תַּחְמֵיד כַּסְפָּא וְדַהְבָּא דַּעֲלֵיהוֹן, וְתִסַּב לָךְ--דִּלְמָא תִּתְּקֵיל בֵּיהּ, אֲרֵי מְרַחַק קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ הוּא.

א' הסבר של כמה מילים, בארמית ובעברית, שלא ידעתי אותם קודם (אני עולה חדש ותיק J):

-          הוקש -   הוכה, הוכש

-          טעות – שגיאה, סטייה, עוול

-          עוול -  אי צדק, טעות, משגה, חמס, לא צודק, לא ישר, לא נכון, פוגע, מפלה, עוולה

-          להיתקל -  למצוא עצמו מול-, לפגוש במקרה, להיקרות, להזדמן, להיקלע; לפגוע במכשול, להתנגש

-          להתקיל -  להכשיל, להפיל, 'לשים רגל'

-          ליקוד -  לבעור, לדלוק, לקדוח, ללהוב, להתלהט, ללהוט, להיות חם מאד, לרתוח, להיות מלובן, להישרף

-          צלמי (ארמית) > צורות (עברית)

-          נורא (ארמית) > אש (עברית)

ב' לכן, לעניות דעתי, יכול להיות שהתרגום לעברית של ימינו של הפסוק הוא (כאשר מתחשבים בת"א שהוא גם פירוש למקרא):

"צורות סטיותיהם (עוולותיהם) תשרפו באש, לו תחמוד בכספם וזהבם, ואם תיקח יכשילך, הרי הוא (כספם וזהבם) מרחיק אותך מהקב"ה:"

ג' כמה מחשבות:

-          יכול להיות שתרגום אונקלוס מתייחס לעובדי ע"ז כטועים, ולא בזדון. התירוץ, אולי, הם לא מכירים את הקב"ה.

-          לפי אונקלוס, התועבה מרחיקה את האדם מהקב"ה.

-          לכן, אי-אפשר, לא מתקבל על הדעת, שאדם יכול להיות בו-זמנית גם בתועבה וגם קרוב לקב"ה.

-          לכן, הקרבה להקב"ה מבקשת לא רק עבודת ה', ז"א, תפילות וסימנים חיצוניים, אלא גם ואולי בעדיפות ראשונה מעשים של ביטול התועבה שבתוכו, כפי שכבר נאמר 'סור מרעה ועשה טוב [תהילים לד טו].

קודם כול, סור מרעה!