בס"ד
דברים חיים רחמים
כתוב בספר מלכים ב פרק ד פסוקים טז, יז:
[מלכים ב ד] טז וַיֹּאמֶר, לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה, אתי (אַתְּ),
חֹבֶקֶת בֵּן; וַתֹּאמֶר, אַל-אֲדֹנִי אִישׁ הָאֱלֹהִים--אַל-תְּכַזֵּב,
בְּשִׁפְחָתֶךָ. יז וַתַּהַר הָאִשָּׁה, וַתֵּלֶד בֵּן, לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה,
אֲשֶׁר-דִּבֶּר אֵלֶיהָ אֱלִישָׁע. יח וַיִּגְדַּל, הַיָּלֶד; וַיְהִי הַיּוֹם, וַיֵּצֵא אֶל-אָבִיו
אֶל-הַקֹּצְרִים.
א' אלישע הנביא מצליח מיד
להביא בן לאשה השונמית. וזה בניגוד למה שקרה לאבותינו אברהם ושרה, יצחק ויעקב, וגם
לרבנים גדולים אחרים.
ב' על זה עונים באמירת
החז"ל ' אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים' (ברכות דף ה ע"ב) .
ג' אבל מפרש רש"י את הפסוק "כִּי
שָׁמַע אֱ-לֹהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם" (בראשית
כאי ז), ופירש רש"י " מכאן שיפה תפלת החולה מתפלת אחרים עליו, והיא קודמת להתקבל ".
ד'
מתברר שסוגיה זאת היא אתיקה ויש הרבה דיונים עליה. מצאתי סיכום
ה' שמעתי אתמוך דרשה של הרב דוד לאו, הרב הראשי לישראל. הוא דרש גם בסוגיה זאת, שעוד פעם מתבררת כעקרונית. הוא נותן פתרון יפה, הקב"ה עונה למי שתפילתו באה מהלב, אם הנזקק בעצמו ואם זה צדיק שמתפלל עליו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה