יום חמישי, 18 בספטמבר 2014

וְנָתַתָּה אֶת-הַבְּרָכָה עַל-הַר גְּרִזִים,

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר דברים, פרשת ראה, פסוק כט:
[דברים יא כט]  וְהָיָה, כִּי יְבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ--וְנָתַתָּה אֶת-הַבְּרָכָה עַל-הַר גְּרִזִים, וְאֶת-הַקְּלָלָה עַל-הַר עֵיבָל.
[תרגום אונקלוס] ויהי, ארי יעילינך ה' אלהך, לארעא, דאת עליל לתמן למירתה--ותיתין ית מברכיא על טורא דגריזין, וית מלטטיא על טורא דעיבל.
א' כמה הסברים:
לתת [עברית] > למיתן, ארמית,
לשנות [עברית] > למיתני, ארמית
לשנות [עברית] > לחזור שנית, ללמוד, לעשוק בלימוד, לשנן, ללמד, להורות [עברית]
ב' יכול להיות שאפשר לתרגם את המילה "ותתן" שבתרגום אונקלוס במילה בעברית "ותשנה", ז"א, ללמד, להורות, לשנן.
לכן, אפשר אולי להבין את הפסוק שבמקרא "ולמדת את הברכה על הר גריזין".
ג' פירוש זה הוא גם לפי חז"ל. הכוהנים עולים על ההר ומברכים את עם ישראל.

ד' לעומת זאת, השומרונים, שהם צאצאי הכותיים, הם מקבלים את התורה שבכתב אבל לא מקבלים את התורה שבעל פה. השומרונים מחשיבים את עצמם כיהודים, ז"א, גרים לפי ההלכה. אבל לא כך ההלכה היהודית שמבקשת גיור של שומרוני שרוצה להיכנס לכנסת ישראל. השומרונים מקבלים את הפסוק הזה לפי פשוטו, שהר גריזין מבורך. לכן, בנו עליו בית מקדש ובבית המקדש הזה היו מביאים מזבחים וגם היו עושים את הרגלים שלוש פעמים בשנה. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה