וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת וישב:

[בראשית לט יב, יג] יב וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר, שִׁכְבָה עִמִּי; וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ, וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה.  יג וַיְהִי, כִּרְאוֹתָהּ, כִּי-עָזַב בִּגְדוֹ, בְּיָדָהּ; וַיָּנָס, הַחוּצָה. 

[תרגום אונקלוס] יב ואחדתיה בלבושיה למימר, שכוב עימי; ושבקיה ללבושיה בידה, וערק ונפק לשוקא.  יג והוה, כד חזת, ארי שבקיה ללבושיה, בידה; וערק, לשוקא.

א' כתוב במקרא וַיֵּצֵא הַחוּצָה , תרגום אונקלוס ונפק לשוקא , עברית ויצא לשוק .

ב' מילה זאת הַחוּצָה מופיעה פעמיים, בשני פסוקים זה אחרי זה וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה , וגם וַיָּנָס, הַחוּצָה .

ג' דבר זה מרמז לנו דרך ארץ של התנהגות במצבי מתח בין אנשים, כאשר לפעמים יש גם חשד לאובדן שליטה עצמית  ולאלימות בין האנשים. יש לצאת למרחב פתוח, בין אנשים. נוכחות אנשים זרים יכולה למתן את הרגשות, ויחד עם זאת גם את התגובות, אם בגלל בושה, אם בגלל פחד.