בס"ד
דברים חיים רחמים
כתוב בספר בראשית, פרשת מקץ:
[בראשית
מא א] וַיְהִי, מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים; וּפַרְעֹה חֹלֵם, וְהִנֵּה עֹמֵד
עַל-הַיְאֹר.
[תרגום אונקלוס] והוה, מסוף תרתין
שנין; ופרעה חלים, והא קאים על נהרא.
א' מצאתי את תרגום יונתן, או התרגום
הירושלמי
תרגום המיוחס ליונתן
– ויקיפדיה
https://he.wikipedia.org/wiki/תרגום_המיוחס ליונתן
אנציקלופדיה יהודית
דעת - תרגום ירושלמי לתורה ;
www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2152
תרגום זה כולל במידה מסוימת גם פירושים
למקרא. אני מנסה להשתמש בפרושים אלה כרמזים להבנה עמוקה יותר של התורה, לעורר כיוונים של מחשבה.
[תרגום יונתן] ויהי וַהֲוָה מִסוֹף
תַּרְתֵּין שְׁנִין עָאל דוּכְרָנָא דְיוֹסֵף קֳדָם מֵימְרָא דַיְיָ וּפַרְעה
הֲוָה חָלִים וְהָא קָאִי עַל נַהֲרָא:
ב' יונתן מוסיף בתרגומו מעבר למה שיש
במקרא וגם בתרגום אונקלוס, ז"א, יונתן מנסה להסביר את הפסוק.
ג' בתרגום חופשי לעברית, ההסבר של יונתן
הוא בסוף שנתיים, בא זכרונו של יוסף לפני תשומת ליבו של ה' .
ד' יש כאן אולי שני רמזים בהבנת הפסוק:
-
שנתיים מאז פעם אחרונה בא עניינו של
יוסף לפני הקב"ה, זה הפירוש של יוסף לחלומות של שרי הפרעה בבית הכלא, פירוש
שהקב"ה שם בפיו של יוסף.
-
יכול להיות שיש צורך בלהביא את זכרונו
של אדם לפני הקב"ה. דרך בטוחה שלעשות זאת היא על ידי תפילה, תפילה מתמדת, כול
יום וכמה פעמים ביום, במניין ולא במניין, וגם להשתמש בכול הזדמנות לשתף אנשים
אחרים בתפילות שלך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה