בס"ד
דברים חיים רחמים
כתוב בספר שמות פרשת כי תשא:
[שמות ל יב] כִּי תִשָּׂא אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל,
לִפְקֻדֵיהֶם, וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַיהוָה, בִּפְקֹד אֹתָם; וְלֹא-יִהְיֶה
בָהֶם נֶגֶף, בִּפְקֹד אֹתָם.
א' רש"י מפרש: וְלֹא-יִהְיֶה
בָהֶם נֶגֶף – שהמניין שולט בו עיו הרע.
ב' אפשר להמשיך ולתרץ:
-
אמרו חז"ל, מי שמאמין
בהקב"ה, עין הרע לא שולט בו.
לכן, יכול להיות שכתוצאה של המניין, בני ישראל, עם ישראל, יגידו כמה רבים
אנחנו, כמה חזקים אנחנו, אנחנו יכולים לעשות הכול, אנחנו הכול!
זאת מידת הגאווה, שמנתקת את האדם מהקב"ה. לכן, עין הרע כן יכולה לשלוט
בעם ישראל ולהביא רעות עליהם.
-
הקב"ה, התורה שמים תבלין של
קצת צער בתוך המניין, תשלום מחצית השקל, כדי שעם ישראל לא יגיעו למידת הגאווה.
התבלין הוא מחצית השקל שהתורה מצווה לשלם ודרכו לבצע את המניין.
ג' יכול להיות שיש
גם לקח: בכול שמחה להכניס גם קצת, אבל קצת, עצב או צער, כדי לא לאבד את הראש, כדי
לשמור על פרופורציה.
דוגמה מצוינת היא החופה, כאשר בשמחה הגדולה של הנישואין מכניסים את הצער של
זכר חורבן ירושלים. והחתן שובר את הכוס לזכרו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה