בס"ד
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר
קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ
בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי
כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ
לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד
תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .
דברים חיים רחמים
כתוב בספר בראשית, פרשת לך לך:
[בראשית יד יד] וַיִּשְׁמַע אַבְרָם, כִּי נִשְׁבָּה
אָחִיו; וַיָּרֶק אֶת-חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ, שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ
מֵאוֹת, וַיִּרְדֹּף, עַד-דָּן.
[תרגום אונקלוס] ושמע אברם, ארי אשתבי אחוהי; וזריז ית
עולימוהי ילידי ביתיה, תלת מאה ותמנת עסר, ורדף, עד דן.
[תרגום יונתן] וְכַד שְׁמַע אַבְרָם
אֲרוּם אִשְׁתְּבִי אָחוּי וְזַיַין יַת עוּלֵימוֹי דְחָנִיךְ לִקְרָבָא
מַרְבְּיָינֵי בֵּיתֵיהּ וְלָא צְבוּ לִמְהַלְכָה עִימֵיהּ וּבָחַר מִנְהוֹן יַת
אֱלִיעֶזֶר בַּר נִמְרוֹד דַהֲוָה מְתִיל בִּגְבוּרְתֵּיהּ כְּכֻלְהוֹן תְּלַת
מְאָה וְתַמְנֵסַר וּרְדַף עַד דָן:
[ירושלמי (קטעים)] מַרְבִּיצֵי
בֵּיתֵיהּ תְמַנֵי עַשְרֵי וּתְלַת מְאָה וּרְדַף בַּתְרֵיהוֹן עַד דָן דְקִיסְרִיוֹן:
א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 132]):
"וכאשר שמע אברם כי נשבה אחיו,
חימש והלביש את נעריו אשר חינך למלחמה, אותם שגידלם בביתו, בכלי זיין. ולא רצו
להילוך עמו, ובחר מהם את אליעזר בן נמרוד, שהיה נמשל בגבורתו ככולם שי"ח,
וירדוף עד דן."
ב' תרגום ירושלמי (קטעים) בעברית (תרגום
שלי J ):
"לוחמים של ביתו שלוש מאות עשרים
ושמונה, ורדף אחריהם (השבים של לוט) עד דן של קִיסְרִיוֹן. "
מצאתי באתר he.wikipedia.org/wiki/קיסריון :
"תלמי החמישה עשר פילופטור
פילומטור קיסר (23 ביוני 47 לפנה"ס - אוגוסט 30 לפנה"ס) המכונה קיסריון ("קיסר הקטן") היה בנם של קלאופטרה השביעית ויוליוס קיסר ויחד עם אמו המלך האחרון של מצרים התלמיית."
-
התקופות של הזמנים (אברהם אבינו
ע"ה מול תלמי החמישי) שונות לחלוטין. מדובר על הפרש של אלפיים שנים בהערכה
גסה.
-
יכול להיות שכוונת הירושלמי (קטעים)
היא שאזור דן אז (בזמן אברם) היה בשליטת מצרים.
"התרגום אינו שלם ונדפסו ממנו קטעים.
בשנת 1956 נתגלה תרגום ירושלמי בכתב-יד באוסף כתבי-היד העבריים בוותיקן, שנקרא
"אוסף ניאופיטי". החוקר הספרדי דיאז מאצו פירסם את התרגום בספר וקרא
לו תרגום ניאופיטי.
תרגום
ירושלמי זה הוא מן המאה הראשונה לספירה. נשתמרו בו תרגומי הלכות ואגדות מימי
בית שני, שלא שרדו במקום אחר. שרידים של קטעי תרגומים
ירושלמיים נתגלו גם בגניזה בקהיר, ונתפרסמו בקבצי מחקר.
-
תקופה זאת של תרגום ירושלמי (קטעים),
מאה ראשונה לפני הספירה, מתאים לתקופתם של קלאופטרה השביעית ויוליוס קיסר, ותלמי החמישי, מלך מצרים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה