פירוש התורה - וַיָּבֹא, הַפָּלִיט, וַיַּגֵּד, לְאַבְרָם הָעִבְרִי; וְהוּא שֹׁכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא הָאֱמֹרִי, אֲחִי אֶשְׁכֹּל וַאֲחִי עָנֵר, וְהֵם, בַּעֲלֵי בְרִית-אַבְרָם.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת לך לך:

[בראשית יד יג]  וַיָּבֹא, הַפָּלִיט, וַיַּגֵּד, לְאַבְרָם הָעִבְרִי; וְהוּא שֹׁכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא הָאֱמֹרִי, אֲחִי אֶשְׁכֹּל וַאֲחִי עָנֵר, וְהֵם, בַּעֲלֵי בְרִית-אַבְרָם. 

[תרגום אונקלוס]  ואתא, משיזבא, וחווי, לאברם עבראה; והוא שרי במישרי ממרא אמוראה, אחוהי דאשכול ואחוהי דענר, ואינון, אנש קיימיה דאברם.

[תרגום יונתן] וְאָתָא עוֹג דְאִישְׁתֵּזֵיב מִן גוּבְרַיָא דְמִיתוּ בְּטוּבְעָנָא וּרְכַב עִילוֹי תֵיבוּתָא וַהֲוָה גְנָנָא עַל רֵישֵׁיהּ וַהֲוָה מִתְפַּרְנֵס מִן מְזוֹנוֹי דְנחַ וְלָא בִּזְכוּתֵיהּ אִשְׁתֵּזִיב אֱלָהֵין דְיֶחֱמוּן דַיְירֵי עַלְמָא גְבוּרְתָּא דַיְיָ וְיֵימְרוּן הֲלָא גִיבָּרַיָא דַהֲווֹ מִלְקַדְמִין מָרְדוּ בְּמָארֵי עַלְמָא וְשֵׁיצֵיאוּנוּן מִן אַרְעָא וְכַד אַגְחוּ מַלְכַיָא הָאִילֵן הֲוֵהּ עוֹג עִמְהוֹן אָמַר בְּלִבֵּיהּ אֵיזֵיל וְאַחֲוֵי לְאַבְרָם עַל עֵיסַק לוֹט דְאִשְׁתְּבֵי וְיֵתֵי לְשֵׁיזְבוּתֵיהּ מִן יַדְהוֹן דְמַלְכַיָא וְיִתְמְסַר בִּידֵיהוֹן עָאֵל אָתָא בְּמֵיעֲלֵי יוֹמָא דְפִסְחָא אַשְכְּחֵיהּ דַהֲוָה עָבִיד גְרִיצִין פַּטִירָן בְּכֵן חַוִי לְאַבְרָם עִיבְרָא וְהוּא הֲוָה שָׁרֵי בְּחֶזְוֵי מַמְרֵא אֱמוֹרָאָה אָחוֹי דְאֶשְׁכּוֹל וְאָחוֹי דְעָנֵר וְהִינוּן הֲווֹ מָארֵי קַיְימֵיהּ דְאַבְרָם:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 131]):

"ויבוא עוג, אשר ניצול מן הגיבורים, אשר מתו במבול, ורכב על התיבה והייתה חופה על ראשו להגן עליו מן הגשמים, והיה מתפרנס מן מזונותיו של נח, ולא בזכותו (של עצמו) נוצל, כ"א אשר יראו יושבי העולם גבורת ה', ויאמרו: הלא זה הוא מן הגיבורים שהיו מקדם אשר מרדו בריבון העולם וכילה אותם מן הארץ. וכאשר עשו מלחמה המלכים האלה, היה עוג עמהם. ואמר בליבו: אלך ואספר לאברם על דבר לוט אשר נשבה, בוודאי יבוא אברם להצילו מידם של המלכים, ויהיה נמסר בידם ויהרגוהו, ואז יישא עוג את שרה, שחמד יפיה בליבו. הלך ובא בערב יום הפסח, מצאו שהיה עושה עוגות מצות, ויגד לאברם העברי והוא היה שוכן (מרחק ראיה) באלוני ממרא האמורי (אחיו של אשכול ואחיו של ענר,  והם בעלי ברית אברם). "

ב' כתוב בתרגום יונתן ויהיה נמסר בידם ויהרגוהו, ואז יישא עוג את שרה, שחמד יפיה בליבו .

פירוש זה דומה ביותר למעשה הנחש מול חווה.

פעם, כתבתי שאולי גורל חווה דומה במידה מסוימת לגורל שרה. הדומה בגורלם היה שגם אדם בעלה של חווה לא אמר לה רק האמת, הוא הגזים בנגיעת העץ האסור לאכילה, וגם אברהם לא אמר לשרה שהוא הולך לעקוד בנם יצחק. ושני המעשים האלה של הבעלים נסתיימו באסון הנשים, חווה חטאה ואכלה מפרי העץ האסור, שרה פרחה נשמתה.

הפסוק הזה בתרגום יונתן מביא אולי עוד תמיכה בהקבלה שעשיתי בין חווה לבין שרה.