פירוש התורה - אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הָיָה דְבַר-יְהוָה אֶל-אַבְרָם, בַּמַּחֲזֶה, לֵאמֹר: אַל-תִּירָא אַבְרָם, אָנֹכִי מָגֵן לָךְ--שְׂכָרְךָ, הַרְבֵּה מְאֹד.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת לך לך:

[בראשית טו א] אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הָיָה דְבַר-יְהוָה אֶל-אַבְרָם, בַּמַּחֲזֶה, לֵאמֹר:  אַל-תִּירָא אַבְרָם, אָנֹכִי מָגֵן לָךְ--שְׂכָרְךָ, הַרְבֵּה מְאֹד. 

[תרגום אונקלוס] בָּתַר פִּתְגָמַיָּא הָאִלֵּין, הֲוָה פִּתְגָמָא דַּייָ עִם אַבְרָם, בִּנְבוּאָה, לְמֵימַר:  לָא תִּדְחַל אַבְרָם, מֵימְרִי תְּקוֹף לָךְ--אַגְרָךְ, סַגִּי לַחְדָּא. 

[תרגום יונתן] בָּתַר פִּתְגָמַיָא הָאִילֵין מִן דְאִתְכַּנְשׁוּ מַלְכַיָא וּנְפָלוּ קוֹמֵי אַבְרָם וְקַטָלוּ אַרְבָּעָה מַלְכִין וַאֲהֲדַר תְּשַׁע מַשִׁירְיַין חָשַׁב אַבְרָם בְּלִבֵּיהּ וַאֲמַר וַוי כְּעַן לִי דִלְמָא אִתְקַבָּלַת אֲגָר מִצְווֹתַי בְּעַלְמָא הָדֵין וְלֵית לִי חוּלַק בְעַלְמָא דְאָתֵי אוֹ דִלְמָא יֵיזְלוּן אֲחֵיהוֹן וּקְרִיבֵהוֹן דְאִילֵין קְטִילַיָא וְיִצְטַרְפוּן בְּלִגְיוֹנִין וְיֵתוּן עָלַי אוֹ דִלְמָא בְּזִמְנָא הַהוּא אִשְׁתַּכַּח עִמִי אֲגַר זַכְוָון קְלִילִין וּנְפָלוּ קֳדָמַי וּבְזִמְנָא תִּנְיָינָא לָא מִשְׁתַּכַּח עִמִי אַגְרָא וְיִתְחַל בִּי שׁוּם שְׁמַיָא וּבְכֵן הֲוָה פִּתְגָמָא דַיְיָ עִם אַבְרָם בְּחֵיזְוָונָא לְמֵימַר לָא תִדְחַל דְאַף עַל גַב גִיבָּרֵיהוֹן מִצְטַרְפִין בְּלִגְיוֹנִין וְאַתְיָין עֲלָךְ מֵימְרִי תְּרִים לָךְ וְאַף עַל גַב דְאִינוּן נַפְלִין קוּמָךְ בְּעַלְמָא הָדֵין אֲגַר עוֹבְדָךְ טַבְיָא נְטִיר וּמְתַקֵן קֳדָמַי לְעַלְמָא דְאָתֵי סַגִי לַחֲדָא:

[ירושלמי (קטעים)] מִן בָּתַר פִּתְגָמַיָא הָאִילֵין מִן דְאִתְכַּנְשׁוּ כָּל מַלְכַיָא דְאַרְעָא וְשִׁלְטוֹנֵי מְדִינָתָא וּסְדָרוּ קְרָבָא לְקָבֵיל אַבְרָם צַדִיקָא וּנְפָלוּ קָדָמוֹי וּקְטֵל מִנְהוֹן אַרְבְּעָא מַלְכִין וַחֲזַר תְּשַׁע מַשִׁירְיַין חָשַׁב אַבְרָם צַדִיקָא בְּלִיבֵּיהּ וַאֲמַר וַוי כְּעַן עָלַי דִלְמָא דְאִתְקַבָּלַת אֲגָר מִצְוָתָא בְּעַלְמָא הָדֵין וְלֵית לִי חוּלַק בְּעַלְמָא דְאָתֵי אוֹ דִלְמָא דְיִזְלוּן אֲחֵיהוֹן וְקָרִיבֵיהוֹן דִקְטִילַיָא הָאִילֵין דִנְפָלוּ צ"ל קֳדָמוֹי וְיֶהֱוָן בִּכְּרַכֵּיהוֹן וּבִמְדִינַתְהוֹן וְיִצְרְפוּ עִמְהוֹן לִגְיוֹנִין סַגְיָין וְיֵיתוּן עָלַי אוֹ דִלְמָא הֲווֹ בִּידִי מִצְוָון קַלִילִין בְזִימְנָא קָדָמַיָא דִנְפָלוּ קָדָמוֹי וְאִתְקַיְימוּ עָלַי אוֹ דִלְמָא אִשְׁתְּכַּח לִי זְכוֹי בְּזִמְנָא קָדָמַיָא דִנְפָלוּ קָדָמוֹי אוֹ דִלְמָא דִי לָא יִשְׁתְּכַּח לִי בְּזִמְנָא תִּינְיָנַיָא וְיִתְחַלֵל בִּי שׁוּם שְׁמַיָא בְּגִין כְּדֵין הֲוָה פִּתְגַם נְבוּאָה מִן קֳדָם יְיָ עַל אַבְרָם צַדִיקָא לְמֵימַר לָא תִידְחַל אַבְרָם אַף עַל גַב דְאִינוּן מִתְכַּנְשִׁין וְאַתְיַין עֲלָךְ לִגְיוֹנִין סַגְיָן מֵימְרִי פְּרַס תְּרֵיס לָךְ בְּעַלְמָא הָדֵין וּמָגֵן עֲלָךְ כָּל יוֹמָא לְעַלְמָא דְאָתֵי וְאַף עַל גַב דִמְסָרִית בַּעֲלֵי דְבָבָךְ קָדָמָךְ בְּעַלְמָא הָדֵין אֲגָר עוֹבָדָךְ טַבְיָא מְתַקְנִין לָךְ קָדָמוֹי לְעַלְמָא דְאָתִי:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 138]):

"אחר הדברים האלה, משנאספו המלכים ונפלו לפני אברם ונהרגו ארבעה המלכים והשיב תשע מחנות, חשב אברם בליבו ואמר: וי לי כעת, אולי קיבלתי שכר מצוותי בעולם הזה ואין לי (עוד) חלק בעולם הבא, או פן ילכו אחיהם וקרוביהם של אלה ההרוגים, ויצטרפו עם החיילות ויבואו עלי, או אפשר, בעת ההיא נמצא עמי שכר זכיות מועטות, ונפלו לפני. ובפעם השנית, לא יהיה נמצא עמי שכר, ויתחלל בי שם שמים. אז היה דבר ה' עם אברם כמחזה לאמור: אל תירא, כי אפילו אם גיבוריהם מצטרפים בלגיונות ובאים עליך, מאמרי מגן לך, ואפילו אם הם נופלים לפניך בעולם הזה, שכר מעשיך הטובים שמור ומתוקן לפני בעולם הבא הרבה מאוד. "

ב' ירושלמי (קטעים) בעברית (תרגום שלי J ):

"מאחר הדברים האלה, משנאספו כול המלכים של הארץ, ומושלי המדינות, וסידרו קרב נגד אברם הצדיק, ונפלו לפניו, והרג מיניהם ארבעה מלכים, והחזיר תשע מחנות, חשב אברם הצדיק בליבו ואמר ווי עכשיו עלי, שמא התקבל שכר מצוותי בעולם הזה, ואין לי חלק בעולם הבא, או שמא ילכו אחיהם וקרוביהם של הנהרגים ההם שנפלו צ"ל (צריך לפרש ?) לפני, ויהיו בקבוצותיהם ובמדינותיהם, ויצטרפו עמם לגיונות ההולכים והבאים עלי או שמא יהיו בידי מצוות מעטות בעת  הקודמת שנפלו לי והתקיימו עלי (כבר), או שמא נמצאו לי זכויות בעת הקודמת שנפלו לפני, או שמא שלא ימצאו לי בעת השנייה, ויתחלל בי שם השמים בגלל זה. והיה דבר נבואה מלפני ה' על אברם הצדיק לאמור: אל  תפחד אברם, אפילו שהם מתכנסים באים, עליך לגיונות הולכות, האמירה שלי פורשת מחצה (מגן) עליך בעולם הזה, ומגינה עליך כול יום בעולם הבא, אפילו שנמסרים אויביך לפניך בעולם הזה, שכר מעשיך הטובים מתקנים לך (מצבך) לפני (לפני הקב"ה) לעולם הבא."

ג' לעניות דעתי, תרגום אונקלוס דומה למקרא. תרגום אונקלוס מוסיף: בִּנְבוּאָה . תרגום אונקלוס מסביר בעצם מה זה נבואה, הָיָה דְבַר-יְהוָה אֶל-אַבְרָם, בַּמַּחֲזֶה, לֵאמֹר .

רמב"ן מפרש:

היה דבר ה' אל אברם במחזה - זכה עתה אברהם להיות לו דבר ה' במחזה ביום כי מתחילה היתה נבואתו במראות הלילה וטעם היה דבר ה' אל אברם במחזה כטעם וכל העם רואים את הקולות (שמות כ יח) וסודם ליודעי חן.

מלבי"ן מפרש:

היה דבר ה' אל אברם במחזה - החזון הוא מדרגה מיוחדת מן הנבואה, שהנביא חוזה בעין הלב את העתיד בציורים נשגבים ודמיונות, ולפעמים יהיה מחזה שווא, כמ"ש חזו לך שווא ותפל, לכן באר שהיה מחזה אלוהית כי היה דבר ה' אליו.

ד' תרגום יונתן מוסיף מול המקרא ומפרש את הפסוק. תרגום יונתן מוסיף שאלה קשה וחשובה:

חָשַׁב אַבְרָם בְּלִבֵּיהּ וַאֲמַר וַוי כְּעַן לִי דִלְמָא אִתְקַבָּלַת אֲגָר מִצְווֹתַי בְּעַלְמָא הָדֵין וְלֵית לִי חוּלַק בְעַלְמָא דְאָתֵי אוֹ דִלְמָא שבעברית חשב אברם בליבו ואמר: וי לי כעת, אולי קיבלתי שכר מצוותי בעולם הזה ואין לי (עוד) חלק בעולם הבא .

שאלה זאת חשובה, כבדה ומסובכת, ועם הרבה השלכות.

יכול להיות שעלינו לשאול שרלה זאת כול בוקר שמתעוררים, ואפילו כול רגע. מפני ש כול בוקר שאנו מתעוררים, זה נס, וגם כול רגע שאנו חיים זה נס שהקב"ה עושה לנו ברחמיו הגדולים. לכן, כול רגע, כול יום, עלינו לחדש ולמלא מחדש את המלאי שלנו של מעשים טובים, של "סור מרע ועשה טוב", כדי שהקב"ה ירחם עלינו וימשיך לעשות את הנס הפרטי שלנו.

ה' תרגום יונתן מוסיף:

וּבְזִמְנָא תִּנְיָינָא לָא מִשְׁתַּכַּח עִמִי אַגְרָא וְיִתְחַל בִּי שׁוּם שְׁמַיָא שבעברית ובפעם השנית, לא יהיה נמצא עמי שכר, ויתחלל בי שם שמים.

החשד של אברהם אבינו ע"ה הוא חשד אמתי וכבד משקל. מה שמעניין עוד יותר, אברהם אבינו חושב לא רק על עצמו, אלא ויתחלל בי שם שמים. זאת דוגמה נפלאה ועצומה של אהבה ויראה, של יראה ואהבה כלפי הקב"ה. דוגמה של שפילות וביטול לפני הקב"ה.

ו' לפי תרגום יונתן, הקב"ה משיב באותה צורה: אתה מתבטל לפני, אני אזכור אותך לטובה גם כן:

אֲגַר עוֹבְדָךְ טַבְיָא נְטִיר וּמְתַקֵן קֳדָמַי לְעַלְמָא דְאָתֵי סַגִי לַחֲדָא שבעברית שכר מעשיך הטובים שמור ומתוקן לפני בעולם הבא הרבה מאוד.

ז' הירושלמי (קטעים) דומה לתרגום יונתן.