בס"ד
דברים
חיים רחמים
יש תפילה מאד יפה, תפילת שמע על המיטה. בתפילה זאת סולחים ומוחלים לכול
מי שפגע בנו, אם בממון, אם בגוף, אם בכבוד, אם בשוגג ואם ביודעין. אפשר לשאול כמה
שאלות:
א' אם
כבר סולחים ומוחלים בכול יום, למה יש צורך שהצד שפגע בנו יבקש סליחה ומחילה?
נראה לי שהתשובה היא שלא מבקשים סליחה בשביל מי שבו פגענו אלא בשבילנו,
הפוגעים, כדי שלנו יוקל, המצפון שלנו יינוקה, כדי שאנחנו הפוגעים נהיה ללא חלומות רעים
וסיוטים.
ב׳ איך
מסתדרת בקשת הסליחה והמצווה לא לסלוח לעמלק?
בתפילת שמע על המיטה כתוב בפירוש שבקשת הסליחה והמחילה מתייחסת לבר ישראל.
לכן אין סתירה בין הדברים.
ג׳ משה
רבינו הרג מבני ישראל כשחזר מהר סיני ובני ישראל עשו את אגל הזהב. האם יש סתירה בין
זה לבין הסליחה לבר ישראל שבתפילה?
התשובה היא לא! יכולים להיות שני תירוצים:
תירוץ ראשון, ההרוגים לא היו בני ישראל אלא מאספסוף שיצא ביחד עם ישראל
מהעבדות במצרים. לכן, אין סתירה.
תירוץ שני, הסליחה שבתפילה מתייחסת לפרט, לאנשים פרטיים, גם הנפגע וגם
הפוגע. לעומת זאת, יש כללים אחרים כאשר מדובר על כבוד הקב״ה, וזה המקרה של משה רבינו.
ד׳ פינחס
הרג את נשיא שבט שמעון והמדינית. גם כאן, יש שיכולים אחרים כאשר יש כנאת הש״י.
מעניין שרצח פוליטי, ז״א מסיבות לאומיות, לא מקובל ביהדות, למשל רצח גדליהו.
ה׳ אם
הנפגע סולח ומוחל, למה יש בתי משפט רבניים ומשפטים בין אנשים?
התירוץ הוא כנראה, שהסליחה לא מבטלת את הזכות לפיצוים עבור הנזק שנגרם
וטביעה בבית משפט. הטביעה מקובלת, מה שלו מקובלת היא השנאה בין יהודים, ולא רק שנאת
חינם, ז״א אפילו שנאה שבמבט ראשון ושטחי יש לה "סיבה", אפילו שנאה שבלב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה