דברים חיים רחמים
ספר שמואל א׳: דוד וחבורתו נלחמים בעמלק שתקפו את ישראל. הוא חילק
את האנשים שלו לשתי קבוצות, קבוצה אחת לקח איתו כדי להילחם בעמלק ואת הקבוצה השנייה
השאיר מאחור כדי לשמור על הכלים. דוד ואנשיו ניצחו את עמלק ולקחו מהם שלל רב. האנשים
של הקבוצה הראשונה, שנלחמו ביחד עם דוד בעמלק, רצו כול השלל רק בשבילם, מפני שהם אלה
שנלחמו ונצחו את עמלק. דוד בא ואומר בדיוק ההפך: יש לחלק את השלל שווה בשווה בין כול
האנשים, כולל אלה שנשארו מאחור כדי להתפלל ולשמור על הכלים. לפי דוד, הניצחון הוא מהקב"ה
ולא בכוח האנשים שנלחמו ממש, פיזית בעמלק. וזה מאז משפט בישראל. מלבי"ם מסביר
שהלכה זאת של חלוקה שווה בין אנשים, אלה שבחזית ואלה שבעורף קיימת כחוק מאברהם אבינו.
דוד הסביר את החוק והפך אותו למשפט בישראל.
לפי חז"ל, ההבדל בין חוק ומשפט
הוא שאת החוק יש למלא אפילו שהוא לא מובן לנו. לעומת זאת, משפט יש למלא אותו וגם מובן
לנו למה הוא ניתן על ידי הקב"ה, מה ההיגיון שלו, אפילו לפי השכל האנושי המוגבל.
משפט זה הוא מתאים גם לימינו כאשר
מדברים על חלוקה בנטל. ההגנה על ישראל והניצחונות שלו באים מהקב"ה ולא מהאנשים:
"על תסמוך על אנשים ונדיבים אלא רק על הש"י".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה