בס"ד
דברים חיים
רחמים
א.
וממשיך רשב"י
עליו השלום באותו הספר:
"פז) שיר השירים, על פומא דאליהו אתגזר, ברשו עילאה. שיר
השירים, שבחא דשבחין, למלכא דשלמא דיליה. בגין דאיהו אתר דבעי חדוה, דלא אית תמן
רוגזא ודינא. דהא עלמא דאתי, כולא איהו חדוה, ואיהו חדי לכולא. ובגין כך משדר חדו
וחדוה לכל דרגין : "
תרגום: שיר השירים, על פי של אליהו נגזר, ברשות עליונה. שיר השירים, השבח
של השבחים, למלך שהשלום שלו. משום שהוא מקום שרוצה שמחה, שאין שם רגז ודין. שהרי
העולם הבא, הכול הוא שמחה, והוא משמח את הכול, ומשום כך שולח חדווה ושמחה לכול
הדרגות.
ב.
"פח) כמא דאצטריך
אתערו דחדוה לאתערא מהאי עלמא לעילא. הכי אצטריך לאתערא חדוה וחידו, מעלמא דסיהרא,
לגבי עלמא עילאה. ובגין כך עלמין קיימין בדוגמא חדא, ואתערו לא סלקא אלא מתתא
לעילא:
"
תרגום: כמו שצריך התעוררות של שמחה להעיר מהעולם הזה למעלה, כך צריך
לעורר שמחה וחדווה מעולמה של הלבנה, שהיא המלכות, אל העולם העליון, שהוא
בינה. ומשום כך העולמות עומדים בדרגה אחת, ואין התעוררות עולה אלא מלמטה
למעלה. (לפי הביאורים הנפלאים הסולם).
פסוקים אלה יכולים
לעורר באדם את המחשבה שכול שמחה שלו בעולם הזה עולה למעלה ומשמחת את היקרים שלו
שמה. ומשמה השמחה מתפזרת לכול דרגות השמיים. ומה זה שמחה בעולם הזה, אלא עשית
המצוות 'עשה' ועמידה בעבירות, כאשר עמידה בעבירות שקולה נגד המצוות 'אל תעשה'.
ג.
עוד באותו נושא, כתבו
חז"ל בספרי דברים פיסקת מ"ח:
"וכן הוא אומר: 'חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר' [משלי
כ"ז י"א]. ואומר: 'בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני' [שם כ"ג
ט"ו]. רבי שמעון בן מנסיא אומר: אין לי [שישמח לב אביו] אלא אביו, אביו
שבשמים מנין [שגם הוא ישמח בעת שהאדם יעסוק בכול התורה]? תלמוד לומר: 'גם אני'
לרבות אביו שבשמים."
אפשר אולי להבין 'שהאדם
יעסוק בכול התורה', שהאדם עושה את החוקים והמשפטים שהשם יתברך ציווה אותנו בתורתו,
'אביו שבשמים' בודאי השם יתברך וביחד עימו היקרים שלו שבעולם הבא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה