בס"ד
דברים חיים רחמים
קראתי בזוהר הקדוש שרק ארבעה ספרים בתנ״ך מתחילים באות גדולה:
- ספר בראשות, אות ב, בראשות...
- שיר השירים, באות ש, שיר השירים אשר לשלמה...
- דברי הימים, באות א, אדם שת אנוש:
- ספר משלי, באות מ, משלי שלמה בן-דוד
זוהר הקדוש מקשר בין צורת האות הגדולה לבין תוכן הספר, ואפילו האות
נותנת משל לספר.
למשל, אות ׳א׳ של אדם, מורכב מ׳י׳, ׳ו׳, ו׳ד׳. כאשר ד היא סימן של אישה.
לכן, האדם מושלם רק כאשר כולל את האישה לידו ועיתו.
דוגמה אחרת, אות ׳ש׳ מרמזת על התמיכה של כול המרכבה, כאשר ׳שיר השירים׳
הוא משל לעבודת המרכבה.
השאלה שמתבקשת היא האם האותיות של ארמית, השפה בשימוש בזמן רשב״י, הם דומות
לאותיות בעברית שאנו משתמשים בהן עכשיו. מתברר שכן, לפחות אותיות ׳א׳ ו׳ש׳. לכן, רשב״י
ראה מה שגם אנו רואים עכשיו בימינו.
מתברר שהאלף-בית הארמי הוא האבות של האלף-בית העברי העכשווי.
לעומת זאת, לפי הממצאים הארכיולוגיים, האלף-בית העברי העתיק שונה מאד מהאלף-בית
העברי העכשווי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה