דברים חיים רחמים
על הסיפור של אמנון
ותמר, ספר שמואל ב׳. אמנון ותמר היו שניהם ילדים של דוד המלך, אבל מאמהות שונות. עוד
יותר, אמה של תמר הייתה גויה כאשר ילדה אותה. ידוע שלפי ההלכה, בת אביו אסורה, אפילו
מאם אחרת. לעומת זאת, במקרה של אמנון ותמר, תמר הייתה מותרת לאמנון מפני שאמה הייתה
גויה בזמן לידתה.
לפי זה, וגם לפי העיקרון של לידה מחדש על ידי הגיור,
יוצא שאם אביו של בנו התחתן עם אשה גויה, הבת של אותה האשה מותרת לבן אם נולדה לפני
הגיור אבל אסורה לבן אם נולדה אחרי הגיור. ברור שגם הבת שנולדה לפני הגיור עברה גיור
בעצמה.
יכול להיות שיש עוד לקח מהמקרה הזה. מחפשים הסבר למצוות.
הנישואין האסורים מוסברים על ידי סכנה של מחלות גנטיות על ידי נישואין בין קרובי משפחה
מדרגה ראשונה. אבל, ההסבר הזה מתקשה אם הנישואין בין בן לבין בת של אותו אבא אבל אמא
אחרת מותרים אם הבת נולדה כאשר אמה גויה ואסורים כאשר אמה התגיירה, ולשתי הבנות אותו
אבא שהוא גם האבא של הבן.
לכן, יכול להיות שיש דבר בטענות של המהר״ל שהמצוות
הם גזירה ללא הסבר מובן לשכל המוגבל של האדם אלא ההסבר מובן אך ורק לקב״ה. המהר״ל מביא
דוגמה של מצווה אחרת: האיסור לשחוט פרה ועגלה באותו יום. מסבירים מצווה זאת על ידי
רחמים לבעלי חיים, למנוע צר מיותר להם. אבל המהר״ל שואל מותר לשחוט לפני ואחרי תפילת
הערבית, כאשר יש מרחק של שעתיים, אבל אסור לשחוט בשחרית ובמנחה, כאשר המרחק הוא שש
שעות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה