תלמידי חכמים ותלמיד חכם

בס"ד

דברים חיים רחמים

חז"ל מדברים על תלמידי חכמים ועל תלמיד חכם.

אפשר לשאול מה הופך תלמידי חכמים, ז"א תלמידים של חכמים, כאשר הם רבים לתלמיד חכם, ז"א תלמיד שהוא בעצמו חכם, כאשר הוא אחד.

יכולים להיות כמה תירוצים:

-          מכיוון התלמיד, הוא בוחר רק בחכם אחד ללמוד איתו. כתבו חז"ל 'עשה לך רב...', דיברו על רב אחד ולא על הרבה רבנים.

-          מכיוון החכם, התלמיד בשבילו יחידו, כמו בנו יחידו. מספרים על הרה"ג נתן צבי פינקל זצ"ל, ראש ישיבת מיר, שהיה מבקש מהרבנים-המורים-המחנכים בישיבתו ובראש ובראשונה מעצמו "שכל בחור יהיה אצלך כבן יחיד". עוד יותר, כתוב 'בינך יחידך' על יצחק אבינו, שהיה תלמיד חכם עצום.

-          משני הכיוונים, גם מהחכם וגם מהתלמיד, כאשר החכם והתלמיד עושים חברותא ביחד, התוצאה היא תלמיד חכם.

לכן, יש אולי לקח חינוכי:

-          התמדה: להתמיד בלימודים אצל חכם אחד.

-          לימוד בקבוצות קטנות: להתייחס לכול תלמיד כאל בנו יחידו, ועוד, עם התלמיד לא מצליח בקבוצה של ארבעים להעביר אותו לקבוצה של עשרים, ואם שם לא מצליח לקחת לו מורא פרטי.

-          השילוב בין ההתלהבות והכוח של תלמיד לבין הניסיון, חוכמת החיים, והמתינות של חכם, השילוב הזה יכול לעשות פלאים.