בס"ד
דברים חיים רחמים
זוהר
הקדוש משבח מאד את הקשר בין איש לבין אשתו. מצאתי שתי דוגמאות, וכנראה יש גם
דוגמאות אחרות:
- בפירושים
ל-"שיר השירים״, מסביר הרשב״י שרק החיבור בין איש לאישה, למשל על ידי נשיקה
בפה, מיצר את השלם. לפי רשב״י, לאיש יש שתי רוחות, לאישה יש שתי רוחות, וביחד
מיצרים ארבע רוחות, שזה השלם. הרוחות של הגבר הן קשורות לחסידות, הרוחות של האישה
הן קשורות לחוכמה. ביחד, ארבע הרוחות הן השלם.
- אות
׳א׳ של אדם כולל בתוכו את החוכמה הנשית.
השאלה
שמתבקשת היא, איך רשב״י וגם רבי עקיבא, רבו, חיו בפרישות כול אחד מהאישה שלו, כול
כך הרבה שנים?
יכולה
להיות גם התייחסות אחרת למעשה הפרישות של רבי עקיבא ורשב״י. הרף הערכתם לנשות שלהם,
הם בחרו להיפרד מהן כדי ללמוד וללמד תורה. דבר דומה קרה גם למשה רבנו, כאשר הוא
נפרד מאשתו ציפורה.
מעניין
איך אותם עובדות, אפשר לפרש אותם בכיוונים הפוכים, אחד לגנאי והיפוכו לטובה. לכן,
אפשר אולי להגיד "היופי הוא בעיני המתבונן״.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה