[במדבר ז יז] וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתּוּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב.

 בס"ד

 

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 

דברים חיים רחמים

כתוב בספר במדבר, פרשת נשא:

[במדבר ז יז] וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתּוּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב.

[תרגום אונקלוס] וּלְנִכְסַת קוּדְשַׁיָּא תּוֹרֵי תְּרֵין דִּכְרֵי חַמְשָׁא גְּדֵי חַמְשָׁא אִמְּרִין בְּנֵי שְׁנָא חַמְשָׁא דֵּין קוּרְבָּנָא דְּנַחְשׁוֹן בַּר עַמִּינָדָב׃

[תרגום יונתן] וּלְנִכְסַת קוּדְשַׁיָא תּוֹרִין תְּרֵין דִכְרִין חַמְשָׁא בַּרְחֵי חַמְשָׁא אִמְרִין בְּנֵי שְׁנָה חַמְשָׁא דֵין סֵדֶר קוּרְבָּנָא דִי יְקָרֵיב מִנִכְסוֹי נַחְשׁוֹן בַּר עַמִינָדָב:

[ירושלמי (קטעים)] וּלְנִכְסַת קוּדְשַׁיָא קְרֵיב תּוֹרִין תְּרֵין דִכְרִין תְּרֵין גַדְיָין חַמְשָׁא וְאִמְרִין בְּנֵי שַׁתְהוֹן חַמְשָׁא דֵין קוּרְבָּנָא דְיִסְדַר וּקְרַב מִן נִכְסוֹי רַב שִׁבְטָא דִבְנוֹי דִיהוּדָה נַחְשׁוֹן בַּר עַמִינָדָב:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 110]): 

ולזבח הקדשים (שהוא שלמים) פרים שנים, אלים חמשה, עתודים חמשה, כבשים בני שנה חמשה, זה סדר הקרבן אשר יקריב מנכסיו, נחשון בן עמינדב.

-        ירושלמי (קטעים) בעברית:

ולזבח הקדשים (שהוא שלמים) ניגש, פרים שנים, אלים שנים, עתודים חמשה, כבשים בני שנה חמשה, אלה הקורבן שסידר והגיש מן נכסיו נשיא שבט בני יהודה, נחשון בן עמינדב.

קָרֵיב   -   קֵרַב; הַגֵּשׁ

-        תרגום יונתן, ירושלמי (קטעים) מוסיפים שהקורבנות מנכסיו של ראש השבט. אפילו שהקורבן היה במסגרת תפקידו הרשמי

כנשיא השבט.  יש אולי שאלה מעניינת, אבל אין לי תשובה: התנהגות זאת, מוסרית מאד של נשיא שבט, היא אצל כול העמים במזרח התיכון העתיק, או תכונה מיוחדת אצל עם ישראל, כמצווה של הקב"ה בתורה? אין לי תשובה.