פירוש התורה - וַתֵּלֶד הַבְּכִירָה בֵּן, וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מוֹאָב: הוּא אֲבִי-מוֹאָב, עַד-הַיּוֹם.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת וירא:

[בראשית יט גז] וַתֵּלֶד הַבְּכִירָה בֵּן, וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מוֹאָב:  הוּא אֲבִי-מוֹאָב, עַד-הַיּוֹם. 

[תרגום אונקלוס] וִילֵידַת רַבְּתָא בַּר, וּקְרָת שְׁמֵיהּ מוֹאָב:  הוּא אֲבוּהוֹן דְּמוֹאֲבָאֵי, עַד יוֹמָא דֵּין. 

[תרגום יונתן] וִילֵידַת רַבְּתָא בַּר וּקְרַת שְׁמֵיהּ מוֹאָב אֲרוּם מֵאֲבוּהָא אִתְעַבָּרַת הוּא אֲבוּהוֹם דְמוֹאֲבָאֵי עַד יוֹמָא דֵין: 

א' תרגומים דומים למקרא.

ב' תרגום יונתן מוסיף אֲרוּם מֵאֲבוּהָא אִתְעַבָּרַת שבעברית כאשר מאביה התעברה .

רשי מפרש:

מואב - זו שלא היתה צנועה פירסמה שמאביה הוא אבל צעירה קראתו בלשון נקיה וקבלה שכר בימי משה שנאמר בבני עמון (דברים ב) אל תתגר בם כלל ובמואב לא הזהיר אלא שלא ילחם בם אבל לצערן התיר לו.

ג' מלבי"ם מפרש את הפסוק [בראשית יט לד]:

[בראשית יט לד] ותאמר הבכירה -  למ"ש שהיה עקר כוונתם להעמיד תולדות לקיום העולם היה כוונתה טובה גם בזה מה שהסיתה גם את הצעירה למעשה זו, כי ב"נ (בני נוח) מותר בבתו ולוט היה מותר בשתיהן, אבל ב"נ אסור באמו ובאחותו מן האב, וא"כ אם לא היה שוכב רק עם הבכירה אף שיולד לה בן ובת לא יוכלו לישא זה את זה כי יהיה אחותו מן האם, וא"ת שהבן הנולד לה יקח את הצעירה, חששה שעד שיגדל תהיה הצעירה זקנה ולא תהיה בת בנים, אבל אם תתעברנה שתיהן וא' תוליד בן וא' בת, יוכלו לישא זא"ז. כי אחותו מן האב מותר לב"נ, ועז"א "ונחיה מאבינו זרע", שהעיקר שיוכל להיות זרע בעתיד:  

-          יכול להיות שיש סתירה מסוימת בין פירוש רש"י לבין פירוש מלבי"ם.

-          אפשר אולי לשאול, אם לוט היה מותר בשתי בנותיו, למה היה צורך להשקות אותו יין שישתכר? יכול להיות שהתשובה אפשר למצוא בפירוש רש"י לפסוק הקודם [בראשית יט לו]:

ותהרין וגו - אף ע"פ שאין האשה מתעברת מביאה ראשונה אלו שלטו בעצמן והוציאו ערותן (ס"א עדותן) לחוץ ונתעברו מביאה ראשונה.

יכול להיות שהשקו את אביהן יין כדי שיוכלו לבצע מתעברת מביאה ראשונה , מן סוג של הרדמה לאביהן.

אולי יש כאן גן מן עדות היסטורית של סוג הרדמה, ביצוע הרדמה בזמן המקרא.