פירוש התורה - וַיָּמָת הָרָן, עַל-פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו, בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, בְּאוּר כַּשְׂדִּים.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת נח:

[בראשית יא כח]  וַיָּמָת הָרָן, עַל-פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו, בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, בְּאוּר כַּשְׂדִּים.

[תרגום אונקלוס] ומית הרן, על אפי תרח אבוהי, בארע ילדותיה, באור דכסדאי. 

[תרגום יונתן] וַהֲוָה כַּד רָמָא נִמְרוֹד יַת אַבְרָם לְאַתּוּנָא דְנוּרָא דְלָא פְלַח לְטַעֲוָותֵיהּ וְלָא הֲוָה רְשׁוּתָא לְנוּרָא לְמוֹקְדֵיהּ וּבְכֵן אִתְפְּלַג לִבָּא דְהָרָן לְמֵימַר אִילוּ נָצַח נִמְרוֹד אֱהֵא מִן סִיַעְתֵּהּ וְאִלוּ נָצַח אַבְרָם אֱהֵא מִן סִיַעֲתֵּהּ וּכְדִי חָמוּן כָּל עַמְמַיָא דַהֲווֹ תַמָן דְלָא שָׁלְטַת נוּרָא בְּאַבְרָם אָמְרוּ בְּלִבְּהוֹן הֲלָא הָרָן אֲחוֹי דְאַבְרָם מָלֵא קוּסְמִין וְחַרְשִׁין וְאִיהוּ לָחַשׁ עֲלוֹי אֵישָׁתָא דְלָא לְמֵיקַד יַת אָחוֹי מִן יַד נָפְלַת אֵישָׁתָא מִן שְׁמֵי מְרוֹמָא וּגְמַרְתֵּיהּ וּמִית הָרָן לְמֵיחְמֵי תֶּרַח אֲבוֹי הֵיךְ אִתּוֹקָד בְּאַרְעָא יַלְדוּתֵיהּ בְּאַתּוּן נוּרָא דְעָבְדוּ כַּשְדָאֵי לְאַבְרָם אָחוֹי:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 111]):

"ויהי כאשר השליך נמרוד את אברם לכבשן האש, (על) שלא עבד לע׳׳ז שלו, ולא היה רשות להאש לשורפו, ואז נחלק הלב של הרן (אחיו) לאמר: אם נוצח (מנצח) נמרוד, אהי׳ (אהיה) מן סיעתו  , ואם נוצח (מנצח)  אברם, אהי׳ (אהיה) מן סיעתו.  וכאשר ראו כל העמים שהיו שם, שלא שלטה האש באברם, אמרו בלבם: הלא הרן אחיו של אברם מלא קסמים וחרשים, והוא לחש על האש שלא לשרוף אחיו. תיכף נפלה אש מן שמי מרום וכילתו (את הרן),  ומת הרן לראות (למראה) תרח אביו, איך נשרף בארץ מולדתו בכבשן האש אשר עשו הכשדים אל אברם אחיו. - וכן אי׳ בבר״ר (פל״ח יט)."

ב' תרגום יונתן מפרש את הפסוק שבמקרא.

ג' אולי יש בתרגום יונתן רמז למאמר "צדק לא צריך רק להיעשות אלא גם להיראות". הרן מת כדי שיהיה ברור ומעל כול ספק שמעשה אברם נעשה אך ורק על ידי הקב"ה לבדו ובעצמו. הסיבה שלא עבד (אברם)  לע׳׳ז שלו (של נמרוד).

ד' לפי תרגום יונתן, יש אולי טיפה של דמיון בין מות הרן, לבין מות נדב ואביהוא, בניו של אהרון הכהן הגדול:

[ויקרא י ב] וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְהוָה, וַתֹּאכַל אוֹתָם; וַיָּמֻתוּ, לִפְנֵי יְהוָה.

יכול להיות שהדמיון הזה מרמז על סיבות דומות למיתתם?

-          יכול להיות שכאן כמו שם, הקב"ה רוצה להראות בבירור ובחוזקה שהוא, הקב"ה עשה את הדבר. במיוחד שמעשה הקב"ה נעשה לפני עם רב.

-          יכול להיות שגם מחשבות בלב של הרן, נדב, ואביהוא היו דומות זו לזו.

לכן, יכול להיות שיש כאן רמז שאפילו על מחשבות שבלב, יש לשמור על טהרתן.