בס"ד
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ
מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק
בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ,
אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל,
וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי
צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ
יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .
דברים חיים רחמים
כתוב בספר שמות, פרשת משפטים:
[שמות כג ג] וְדָל, לֹא תֶהְדַּר
בְּרִיבוֹ.
[תרגום אונקלוס] וְעַל
מִסְכֵּינָא, לָא תְּרַחֵים בְּדִינֵיהּ.
[תרגום יונתן] וּמִסְכְּנָא
דְאִתְחַיֵּיב בְּדִינֵיהּ לָא תִיסַב לֵיהּ אַפִּין לִמְרַחֲמָא עֲלוֹי אֲרוּם
לֵית מִיסַב אַפִּין בְּדִינָא:
א' תרגום
יונתן בעברית:
"והעני, שהתחייב
בדין, לא תישא לו פנים של ידידותיות עליו, כאשר אין לשאת פנים בדין
(במשפט)."
-
תרגומים
דומים למקרא.
-
תרגום
יונתן מוסיף שורש המצווה: אֲרוּם לֵית מִיסַב אַפִּין בְּדִינָא שבעברית
כאשר אין לשאת פנים בדין (במשפט).
זה עיקרון גדול וחשוב,
שוויון בפני החוק, אפילו העני שווה לעשיר. זה רמז גדול גם לימינו, וליחסים בין
מדינות, בין אוכלוסיות. למשל, לגבי הערבים בעזה, וְדָל, לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ.
אפילו שהם עניים, ומסכנים (אומלל, עלוב, מר נפש, מדוכא, מדוכדך, בצרה, במצוקה,
קשה יום, חסר כל, עני, דל, רש, אביון), אין להעדיף אותם בפני ישראל, רק בגלל שהם
דלים. אלא אֲרוּם לֵית מִיסַב אַפִּין בְּדִינָא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה