בס"ד
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ
מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק
בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ,
אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל,
וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי
צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ
יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .
דברים חיים רחמים
כתוב בספר שמות, פרשת משפטים:
[שמות כב יד] אִם-בְּעָלָיו עִמּוֹ, לֹא
יְשַׁלֵּם: אִם-שָׂכִיר הוּא, בָּא בִּשְׂכָרוֹ.
[תרגום אונקלוס] אִם
מָרֵיהּ עִמֵּיהּ, לָא יְשַׁלֵּים: אִם אֲגִירָא הוּא, עָאל בְּאַגְרֵיהּ.
[תרגום יונתן] אִין
מָרֵיהּ עִמֵּיהּ לָא יְשַׁלֵּם אִין אֲגִירָא הוּא עָאֵל פְּסֵידֵיהּ
בְּאַגְרֵיהּ:
א' תרגום
יונתן בעברית: ([שרת"י במדינות – שמות דף 266]):
" אם
בעליו עמו (כשעת
השאלה או
השכירות) לא
ישלם, אם שכיר
הוא, בא
זה הרע
שהוא נזקו.
תמורת שכרו שקיבל."
רש"י
מפרש:
אם בעליו עמו - בין שהוא באותה מלאכה בין שהוא במלאכה
אחרת היה עמו בשעת שאלה אינו צריך להיות עמו בשעת שבורה ומתה (ב"מ שם)
אם שכיר הוא
- אם השור אינו שאול אלא שכיר בא בשכרו ליד השוכר הזה ולא בשאלה ואין כל הנאה שלו
שהרי ע"י שכרו נשתמש ואין לו משפט שואל להתחייב באונסין ולא פירש מה דינו אם
כש"ח או כש"ש לפיכך נחלקו בו חכמי ישראל שוכר כיצד משלם רבי מאיר אומר
כשומר חנם רבי יהודה אומר כשומר שכר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה