בס"ד
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ
מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק
בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ,
אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל,
וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי
צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ
יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .
דברים חיים רחמים
כתוב בספר במדבר, פרשת חקת:
[במדבר כא
יד] עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמֹת יְהוָה אֶת וָהֵב בְּסוּפָה וְאֶת
הַנְּחָלִים אַרְנוֹן.
[תרגום
אונקלוס] עַל כֵּן יִתְאֲמַר בְּסִפְרָא קְרָבִין עֲבַד יְיָ עַל יַמָּא דְּסוּף
וּגְבוּרָן עַל נַחֲלֵי אַרְנוֹן׃
[תרגום
יונתן] עַל כֵּן יִּתְאַמַר בְּסֵפֶר אוֹרַיְיתָא דְתַמָן כְּתִיבִין קְרָבַיָא
דַיְיָ אֶת וָהֵב דַהֲווֹן בְּעִלְעוּלָא דִסְגִירוּתָא וּטְרִידוּן בְּסוֹף
מַשְׁרִיתָא הִינוּן בִּשְרוּ יַת יִשְרָאֵל דֶאֱדוֹם וּמוֹאָב אִיטְמָרוּ בֵּינֵי
טַוְרַיָא לְמִכְמַן וּלְשֵׁיצָאָה עַמָא בֵּית יִשְרָאֵל וּמָארֵי עַלְמָא רָמַז
לְטַוְרַיָא וְקָרִיבוּ דֵין לְדֵין וּמִיתוּ וַאֲרַמְהוֹן הֲוָה נְגִיד
בְּנַחֲלָא סְמִיךְ לְאַרְנוֹן:
[ירושלמי
(קטעים)] בְּגִין כְּדֵין יִתְאַמַר בְּסֵפֶר אוֹרַיְיתָא דַיְיָ דִמְתִיל
בְּסֵפֶר קְרָבַיָא נִיסַיָא וּגְבוּרְתָּא דְעָבַד יְיָ לְעַמֵיהּ בְּגוֹ בְּנֵי
יִשְרָאֵל כַּד הֲווֹ קַיְימִין עַל יַמָא דְסוּף כֵּן עָבַד עִמְהוֹן כַּד הֲווֹ
עָבְרִין יַת נַחֲלֵי אַרְנוֹנָא:
א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 353]):
על כן
יאמר בספר התורה, ששם כתובים
מלחמות ה׳: (שני האנשים
ששמם) ״את״ ו״הב״, שהיו בהעילה
של מוסגרים (המצורעים),
שהיו מוטרדים
(ללכת) בסוף המחנה, המה
בישרו את ישראל (אחיהם)
שאדום ומואב נתחבאו בין ההרים
להרוג ולהשמיד עם בית
ישראל (ח״ו), וריבון העולם זימן
לההר (להענישם), ונתקרבו (ההרים) זה לזה, ומתו (אנשי
אדום ומואב), ודמם היה
נשפך כנחל סמוך לארנון .
-
ירושלמי (קטעים)
בעברית:
על כן,
יאמר בספר התורה, שה' שנמשל בספר קרבות, ניסים, וגבורות (לעניות דעתי, קרבות,
ניסים, וגבורות, הם משל זה לזה. עצם רעיות זה מעניין ביותר, שלדוגמה, נס, הוא משל
לנס אחר.) שעשה ה' לעמו בתוך בני ישראל, כאשר היו קיימים על ים סוף, כן עשה איתם
(עם בני ישראל) כאשר היו עוברים את נחל ארנון.
-
יש אולי כמה דברים
לשים לב:
תרגום
יונתן שונה בתוכן ושפה מירושלמי (קטעים).
ירושלים
(קטעים) מסביר ומפרש את פסוק המקרא, כאשר בלי יונתן (קטעים) היה קשה להבין אותו, והיה נראה סתום. יחד עם זה,
ירושלמי (קטעים) מביא גם את הרעיון היפה של "קברות, ניסים, וגבורות ה', הם
משל לקרבות, ניסים, וגברות ה' ".
יכול
להיות שתרגום יונתן מדבר על אירוע טבע מיוחד וקטלני שקרה בזמם הקרב בין עם ישראל
לבין מואב ואדום. יכול להיות שהייתה רעידת אדמה באזור מואב ואדום, שהביאה להשמדתם.
מעניין מאד, אם יש מידע דומה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה