[במדבר כא טו] וְאֶשֶׁד הַנְּחָלִים אֲשֶׁר נָטָה לְשֶׁבֶת עָר וְנִשְׁעַן לִגְבוּל מוֹאָב.

 דברים חיים רחמים

      כתוב בספר במדבר, פרשת חקת:           

[במדבר כא טו] וְאֶשֶׁד הַנְּחָלִים אֲשֶׁר נָטָה לְשֶׁבֶת עָר וְנִשְׁעַן לִגְבוּל מוֹאָב.

[תרגום אונקלוס] וְשָׁפוֹךְ לְנַחְלַיָּא דְּמִדַּבְּרִין לָקֳבֵיל לְחָיַית וּמִסְתְּמֵיךְ לִתְחוּם מוֹאָב׃

[תרגום יונתן] וְשִׁפְכוּת נַחֲלַיָא דְאַדְמֵיהוֹן הֲוָה נְגִיד עַד מוֹתְבוֹת לְחָיַית בְּרַם אִיהִי אִשְׁתֵּזִיבַת מִן דֵין גְמִירָא עַל דְלָא הֲוַת בְּעֵיטַתְהוֹן וְהָא הִיא לִתְחוּם מוֹאָב:

[ירושלמי (קטעים)] כַּד הַוְויַן בְּנֵי יִשְרָאֵל עָבְרִין בְּנַחַל אַרְנוֹנָא אִיטַמָרוּ מוֹאָבַיָא בִּמְעָרַיָא דִי בְנַחֲלֵי אָמְרִין כַּד יֶהֱוְיַן בְּנֵי יִשְרָאֵל עָבְרִין אֲנַן נַפְקִין לִקֳדָמוּתְהוֹן וּמְקַטְלִין יַתְהוֹן וּרְמַז רִבּוֹן כָּל עַלְמָא יְיָ דִידַע מַה דְבִלְבָבַיָא וּגְלֵי קֳדָמוֹי מַה בְּכוּלְיָתָא רְמַז לְטוּרַיָא וְאַקְפוּ רֵישֵׁיהוֹן אִלֵין לְאִלֵין וְרָצִיצוּ רֵישֵׁי גִבָּרֵיהוֹן שְׁטִיפוּ נַחֲלַיָא מִן אִידָם לְטִילִין וַהֲווֹ יִשְרָאֵל מְהַלְכִין עַל רֵישֵׁי טוּרַיָא מִלְעֵיל וְלָא יָדְעוּ נִיסַיָא וּגְבוּרְתָּא דִי עֲבַד יְיָ עִמְהוֹן בְּנַחֲלֵי אַרְנוֹן וּלְחָיַית קַרְתָּא דְלָא הֲוַת שׁוּתָּפָא בַּעֲצַתְהוֹן אִשְׁתֵּזִיבַת לְהוֹן וְהָא הִיא סְמִיכָא לִתְחוֹמֵיהוֹן דְמוֹאֲבָאֵי:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 357]):  

ושפך הנחלים, שדמיהם (של אדום ומואב) היה נשפך עד מושבות לחית. אך היא נצלה מזאת הכליה על שלא היו בעצתם, וזו היא לגבול מואב.

אֶשֶׁד - שֵׁם עֶצֶם - זָכָר

זֶרֶם מָהִיר שֶׁל נָהָר בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ הֶפְרֵשׁ רַב בְּגֹבַהּ הָאָפִיק.

"וְאֶשֶׁד הַנְּחָלִים"

בהשאלה: זְרִימָה חֲזָקָה, הִתְקַהֲלוּת רַבָּה.

"וְיִתְחַמֵּק לְהִתְבַּעְבֵּעַ בְּאֶשֶׁד הֶהָמוֹן"

-        ירושלים (קטעים) בעברית:

כאשר היו בני ישראל עוברים בנחל ארנון, הסתתרו מואב  בערומה אשר בנחלים אמרו: כאשר בני ישראל עוברים  אנו נצא לקרתם והורגים אותם. ורמז אדון כול העולם, ה' שידע מה בלבבות ומגלה מה בכליות, רמז להרים,  ו(הם) התכופפו בראשיהם  אלה לאלה,  וריססו ראשי האנשים, שטפו הנחלים מן הדם שזרם, והיו ישראל הולכים על ראשי ההרים מלמעלה, ולא ידעו ניסים וגבורות שעשה ה' עמם בנחל ארנון  ולחית,  עיר שלא הייתה שותפה בעצתם  (ו)ניצלה להם, והיא סמוכה לתחומם של המואבי.