יום רביעי, 10 באוגוסט 2016

תלמוד בבלי, אפשר אולי לבנות מודל

בס"ד
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .
תלמוד בבלי, אפשר אולי לבנות מודל, משל, פשוט, ואולי גם פשטני, שאולי מסביר במידה מסוימת גאונותו של
התלמוד.
א' אפשר אולי לדמות את הפסוקים שבתלמוד לבעיה מתמטית מורכבת ממספר נעלמים [א] ומספר תנאים [ב].
ב' אם [א] קטן מאשר [ב], ז"א, מספר הנעלמים קטן יותר ממספר התנאים, לבעיה כזאת אין פתרון.
למשל, x+y=10, x+2y=20, 2x+y=30. לבעיה זאת יש שני נעלמים, x, y, ושלושה תנאים. פתרון שממלא שני תנאים, אינו ממלא את התנאי השלישי. לכן, לבעיה כזאת אין פתרון.
ג' אם [א] שווה [ב], ז"א, מספר הנעלמים שווה למספר התנאים, מקבלים פתרון אחד מוגדר היטב.
למשלx+y=10, x+2y=20, , הפתרון הוא x=0, y=10.
ד' אם [א] גדול מאשר [ב], ז"א, מספר הנעלמים גדול ממספר התנאים, מקבלים אין ספור פתרונות.
למשל, x+y=10. הפתרונות x=1, y=9, או x=2, y=8, או אין ספור פתרונות אחרים.
ה' יכול להיות שהמשל של הבעיה המתמטית אפשר להפעיל על התלמוד הבבלי.
בדרך כלל, סוגיה בתלמוד כוללת יותר נעלמים מאשר התנאים. לכן, יכול להיות כמה פתרונות, ומכאן גם הקושיות, והמחלקות, וכדומה לאלה.
למשל, יש לנו תנאי אחד ושני נעלמים x+y=10. יכול להיות פתרון x=3, y=7. אבל, אפשר לשאול למה x=3  , ולא x=5 ? גם זה פתרון, ומזה קושיה ומחלוקת.
ו' התנאי x+y=10 דומה לתנאי בתלמוד, כול פתרון הוא טוב ומקובל כמה עוד הוא נמצא בחצר התורה, ולא מחוץ לגדר.
ז' לעניות דעתי, בתלמוד, כדי לקבל פתרון אחד ומוסכם על חכמים, מוסיפים תנאים. למשל, בבעיה המתמטית x+y=10, אפשר להוסיף את התנאי שהפתרון מורכב ממספרים חיובים ושלמים. תנאי זה מגביל מאד מספר הפתרונות למספר סופי, יחסית קטן, רק עשרה פתרונות אפשריים. אפשר להוסיף עוד תנאי שמגביל הפתרונות עוד יותר. אבל תמיד x+y=10, או בתלמוד הפתרון בחצר התורה.
ח' יכול להיות שהתנאים שמוסיפים, הם לפי הזמן, או התקופה, של הדיון. יש כללים נצחיים, אבל התנאים שמוסיפים, הם לפי התקופה שבה מתקיים הדיון.
לכן, התלמוד הוא גאוני שנכון ואמת לנצח, דווקא דרגות החופש שהוא כולל בתוכו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה