בס"ד
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ
מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק
בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת
דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה
אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,
וְצֶאֱצָאֵי
צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל,
כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .
דברים חיים רחמים
כתוב בספר במדבר, פרשת
חוקת:
[במדבר יט יח] וְלָקַח אֵזוֹב וְטָבַל
בַּמַּיִם, אִישׁ טָהוֹר, וְהִזָּה עַל-הָאֹהֶל וְעַל-כָּל-הַכֵּלִים, וְעַל-הַנְּפָשׁוֹת
אֲשֶׁר הָיוּ-שָׁם; וְעַל-הַנֹּגֵעַ, בַּעֶצֶם אוֹ בֶחָלָל, אוֹ בַמֵּת, אוֹ
בַקָּבֶר.
[תרגום אונקלוס] וְיִסַּב אֵיזוֹבָא
וְיִטְבּוֹל בְּמַיָּא, גְּבַר דְּכֵי, וְיַדֵּי עַל מַשְׁכְּנָא וְעַל
כָּל מָנַיָּא, וְעַל נַפְשָׁתָא דַּהֲווֹ תַּמָּן; וְעַל דְּיִקְרַב,
בְּגַרְמָא אוֹ בִּקְטִילָא, אוֹ בְּמִיתָא, אוֹ בְּקַבְרָא.
[תרגום
יונתן] וְיִסַב אֵזוֹבָא תְּלָתָא קִילְחִין בְּאִיסְרָא חֲדָא וְיִטְמוֹשׁ
בְּמַיָא הָאִינוּן בְּעִידַן קִבּוּל סוּבְתָּא גְבַר כָּהֵן דְכֵי
וְיַדֵי עַל מַשְׁכְּנָא וְעַל כָּל מָנַיָא וְעַל בְּנֵי נַשׁ דַהֲווֹ
תַמָן וְעַל דְמִקְרַב בְּגַרְמָא דְחַיָא דְפָרֵישׁ מִנֵיהּ וְנָפַל אוֹ
בִּקְטוֹל חַרְבָּא אוֹ בִּשְׁכִיבָא בְּמוֹתָנָא אוֹ בְּבֵית קְבוּרְתָּא
וְגוֹלְלָא וְדוֹפְקָא:
א'
תרגום יונתן בעברית:
ולקח
אזוב שלושה קלחים (קשורים) בחבל אחד, וטבל (את האזוב, והקלחים,
קשורים בחבל אחד) במים ההם בזמן שגבר כהן טהור (זך) קיבל את מה שנלקח
(האזוב, והקלחים, קשורים בחבל אחד) והיזה על האוהל, ועל כל הכלים, ועל האנשים (זכר
וגם נקבה) הנמצאים שמה, ועל מי שנגע בעצם מן החי שנפרש ממנו ונפל או (נגע) בנהרג
בחרב או במיתה בדבר (מיתה טרגית אחרת) או (נגע) בבית קברות, ובגולל, ובדופק (בתוך
הקברות).
ב'
הטיהור בטומאת המת, הוא על אנשים ודברים כאחד. דבר זה
מחזק אולי את טעם המצווה, קרנטינה, בידוד, הסגר רפואי.
ג'
הטיהור הוא חיצוני. אבל, אפשר אולי להניח שכפי שיש קשר
והשפעה בין המעשים בעולם הזה לבין המעשים בעולם הבא, כך יש גם קשר והשפעה בין
המעשים החיצוניים לבין המצב הפנימי, הרוחני של אדם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה