סוף מעשה במחשבה תחילה

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  

וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ.

בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

חומר למחשבה:

א' אמרו חז"ל: "סוף מעשה במחשבה תחילה".

ב' את הביטוי הזה מבינים אותו "סוף מעשה, במחשבה תחילה!", ז"א, בהתחלה יש המחשבה, ואחר כך יש המעשה, או, לפני כול מעשה יש לעשות קודם מחשבה.

ג' אבל, אפשר אולי להבין את הפסוק "סוף מעשה במחשבה, תחילה!", ז"א, בסוף כול מעשה יש לעשות מחשבה! על מה שנעשה, איך נעשה, האם היה אפשר לעשות אחרת.

ד' זה עיקרון גדול, לחשוב גם לפני וגם אחרי כול מעשה. כול מעשה הוא בהשגחת הקב"ה, אין מעשה סתם!

לכן, יש לחשוב לפניו וגם אחריו, ובמיוחד לעשות תשובה אחרי כול מעשה.