פירוש התורה - וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן, מֵתָה עָלַי רָחֵל בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בַּדֶּרֶךְ, בְּעוֹד כִּבְרַת-אֶרֶץ, לָבֹא אֶפְרָתָה; וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת, הִוא בֵּית לָחֶם.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

1.      כתוב בספר בראשית, פרשת ויחי:

[בראשית מח ז] וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן, מֵתָה עָלַי רָחֵל בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בַּדֶּרֶךְ, בְּעוֹד כִּבְרַת-אֶרֶץ, לָבֹא אֶפְרָתָה; וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת, הִוא בֵּית לָחֶם. 

[תרגום אונקלוס]  וַאֲנָא בְּמֵיתַא מִפַּדָּן, מֵיתַת עֲלַי רָחֵל בְּאַרְעָא דִּכְנַעַן בְּאוֹרְחָא, בְּעוֹד כְּרוֹב אַרְעָא, לְמֵיעַל לְאֶפְרָת; וּקְבַרְתַּהּ תַּמָּן בְּאוֹרַח אֶפְרָת, הִיא בֵּית לָחֶם.

[תרגום יונתן] וַאֲנָא דְבָּעִיתִי מִינָךְ לְמִקְבְּרִי עִם אַבְהָתַי מִיתַת עָלַי רָחֵל בִּתְכֵּיף בְּאַרְעָא דִכְנָעַן בְּאוֹרְחָא בְּעוֹד סוֹגְעֵי אַרְעָא לְמֵיעוּל לְאֶפְרָת וְלָא יְכֵילִית לְסוֹבְרוּתָהּ לְמִקְבְּרָהּ בִּמְעָרַת כְּפֵילְתָּא וּקְבַרְתָּהּ תַּמָן בְּאוֹרַח אֶפְרָת הִיא בֵּית לָחֶם: 

א' תרגום יונתן בעברית:

"ואני שביקשתי ממך לקבור אותי עם אבותיי, מתה עלי רחל בפתאומיות בארץ כנען בדרך, בעוד שהיה הרבה מרחק לעלות לאפרת. ולא יכולתי להוליך אותה לקבורה במערת המכפלה, וקברתי אותה שמה, בדרך לאפרת, שהיא בית לחם."

-           רש"י מפרש:

ואני בבאי מפדן וגו - ואע"פ שאני מטריח עליך להוליכני להקבר בארץ כנען ולא כך עשיתי לאמך שהרי מתה סמוך לבית לחם

ואקברה שם - ולא הולכתיה אפי' לבית לחם להכניסה לארץ וידעתי שיש בלבך עלי אבל דע לך שע"פ הדבור קברתיה שם שתהא לעזרה לבניה כשיגלה אותם נבוזראדן והיו עוברים דרך שם יצאת רחל על קברה ובוכה ומבקשת עליהם רחמים שנא' (ירמיהו לא) קול ברמה נשמע וגו' והקב"ה משיבה יש שכר לפעולתך נאם ה' וגו' ושבו בנים לגבולם ואונקלוס תרגם כרוב ארעא כדי שיעור חרישת יום ס"א ארץ ואומר אני שהיה להם קצב שהיו קורין אותו כדי מחרישה אחת קוריאד"א בלע"ז כדאמרי' כרוב ותני כמה דמסיק תעלא מבי כרבא.

-          תרגום יונתן במטא באופן נוגע ללב את ייסורי המצפון של יעקב, על שלא קבר את רחל במערת

המכפלה. דבר זה מציק ליעקב כול הזמן, כאשר ההתוודות שלו ליוסף מקלה עליו, על יוסף. דבר זה כול כך אנושי הופך את יעקב אבינו לאיש קרוב אלינו, איש בעל שמחות, רצונות, אבל גם כאבים, וייסורי מצפון. יעקב אבינו מתוודה, ובמובן מסוים מבקש סליחה מרחל אשתו, מיוסף בנם, שלא הצליח לקבור את רחל בקבר אבות, מערת המכפלה. זה פסוק קצר, אבל מרגש ביותר.