בס"ד
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ
מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק
בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ,
אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל,
וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי
צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי
שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .
דברים חיים רחמים
כתוב בספר ויקרא, פרשת מצורע:
[ויקרא יד ג] וְיָצָא, הַכֹּהֵן, אֶל-מִחוּץ,
לַמַּחֲנֶה; וְרָאָה, הַכֹּהֵן, וְהִנֵּה נִרְפָּא נֶגַע-הַצָּרַעַת,
מִן-הַצָּרוּעַ.
[תרגום
אונקלוס] וְיִפּוֹק, כָּהֲנָא, לְמִבַּרָא, לְמַשְׁרִיתָא; וְיִחְזֵי, כָּהֲנָא,
וְהָא אִתַּסִּי מַכְתָּשׁ סְגִירוּתָא, מִן סְגִירָא.
[תרגום
יונתן] וְיִפּוֹק כַּהֲנָא לְמִבָּרָא לְמַשְׁרִיתָא וְיֶחֱמֵי וְהָא אִיתְּסֵי
סְגִירוּתָא מִן סְגִירָא:
א' תרגום יונתן בעברית
([שרת"י במדינות – ויקרא דף 211]):
"ויצא הכהן
אל מחוץ למחנה,
ויראה והנה
נרפא נגע
הצרעת מן
המוסגר ."
-
כתוב
באותו הספר:
"בספר אגדא דכלה
כאן העיר,
וז״ל: ״ויצא
הכהן וגו׳,
תיבת הכהן
הב׳ מיותר
דעליה קאי,
(ומן
הסתם
היינו טעמא דהמתרגם
שהשמיטה).
ונראה לי (
לתרץ) על
פי פשוטו.
דגזירת הכתוב
הוא אפילו
הכהן
(הוא) עם הארץ,
תלמיד חכם
הולך
עמו ואומר לו
הדין. והכהן
פוסק הדין,
טהור או
בהיפך. והנה
סלקא דעתך
אמינא דכהן
כזה
אינו מחויב ליתן
עיניו בהנגע,
כיון שאינו
יודע בין
ימינו לשמאלו,
רק דהתלמיד
חכם יאמר
לו. לזה קאמר
״וראה
הכהן״, (דייקא),
שהכהן בעצמו
מחוייב ליתן
עיניו בו,
כנ״ל, עכ״ל
."
לעניות
דעתי, זה מה שקורה גם בימינו: לכול שר יש יועצים. לכן, השר לא חייב להיות מומחה
בנושה מסוים, כמה עוד הוא יודע לבחור לו יועץ (תלמיד חכם!) מומחה באותו נושא שיגיד
לו מה לעשות, ומה להחליט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה