בס"ד
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ
מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק
בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ,
אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל,
וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי
צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ
יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .
דברים חיים רחמים
כתוב
בספר ויקרא, פרשת תזריע:
[ויקרא יב ג] וּבַיּוֹם, הַשְּׁמִינִי, יִמּוֹל, בְּשַׂר עָרְלָתוֹ.
[תרגום
אונקלוס] וּבְיוֹמָא, תְּמִינָאָה, יִתְגְּזַר, בִּסְרָא דְּעֻרְלְתֵיהּ.
[תרגום
יונתן] וּבְיוֹמָא תְמִינָאֵי תִּשְׁתְּרֵי וּבָרָא יִתְגְזַר בְּשַר
עָרְלָתֵיהּ:
א'
תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – ויקרא דף 167]):
"וביום השמיני
תהיה מותרת (לבעלה),
והבן
ימול בשר ערלתו."
-
תרגום
יונתן מוסיף תִּשְׁתְּרֵי שבעברית תהיה
מותרת
(לבעלה).
מעניין
אולי ששתי ההלכות, על האם, ועל בנה, נכתבו באותו פסוק, אולי סימן ורמז שיש קשר
ביניהם. מה הרמז הזה?
יכול
להיות שהרמז הוא, הסיבה שהאם תהיה
מותרת
(לבעלה) אחרי
רק שמונה ימים אחרי לידת הבן, היא מפני שבעלה הוא נימול בעצמו, הוא מהול. יש אולי
עוד מחשבה: כפי שחז"ל אומרים, יש קשר בין המצוות שעם ישראל מקיים לבין מצב
האיברים שבבני ישראל. עוד מחשבה: יש קשר
בין המצוות, יש קשר בין הלכות. כול המצוות הם חלקים של שלם אחד גדול.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה