פירוש התורה - וּמִזַּרְעֲךָ לֹא-תִתֵּן, לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ; וְלֹא תְחַלֵּל אֶת-שֵׁם אֱלֹהֶיךָ, אֲנִי יְהוָה.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

 כתוב בספר ויקרא, פרשת אחרי מות:

[ויקרא יח כא] וּמִזַּרְעֲךָ לֹא-תִתֵּן, לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ; וְלֹא תְחַלֵּל אֶת-שֵׁם אֱלֹהֶיךָ, אֲנִי יְהוָה. 

[תרגום אונקלוס] וּמִזַּרְעָךְ לָא תִּתֵּין, לְאַעְבָּרָא לְמֹלֶךְ; וְלָא תַּחֵיל יָת שְׁמָא דֶּאֱלָהָךְ, אֲנָא יְיָ.

[תרגום יונתן] וּמִן זַרְעָךְ לָא תִתֵּן בְּתַשְׁמִישְׁתָּה לְצֵיד בַּת עַמְמִין לְמָעְבְרָא לְפוּלְחָנָא אוֹחְרָא וְלָא תָפִיס יַת שְׁמָא דֶאֱלָהָךְ אֲנָא יְיָ: 

[ירושלמי (קטעים)] וְלָא תִפְסוּן יַת שְׁמָא דֶּאֱלָהָכוֹן כְּדֵין אָמַר יְיָ:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – ויקרא דף 298]):

"ומזרעך לא תיתן בתשמיש אצל בת העמים, להעביר לעבודה זרה, ולא תחלל את שם אלוקיך, אני ה׳."

-        תרגום אונקלוס מתרגם: לְאַעְבָּרָא לְמֹלֶךְ שבעברית

אִעַבְּרָא   -   נִתְעַבְּרָה

-        תרגום יונתן מוסיף לָא תִתֵּן בְּתַשְׁמִישְׁתָּה לְצֵיד בַּת עַמְמִין לְמָעְבְרָא לְפוּלְחָנָא אוֹחְרָא שבעברית לא תיתן בתשמיש אצל בת

העמים, להעביר לעבודה זרה.

מְעַבְּרָא   -   מַעֲבִירָה; מְעֻבֶּרֶת

מַעְבָּרָא   -   מַעְבָּרָה (=גשר)

-        ירושלמי (קטעים) דומה למקרא ולתרגומים.

תפסן (ערכין ח א) – תופסות

כְּדֵין (סוכה מד ב)   -   כָּזֶה

לעניות דעתי, יש לי קושי מסוים להבין את ירושלמי (קטעים): "ולא תפסו (לקללה) את שם אלוקיכם כזה (באופן זה), אמר ה' " או אולי " ולא תפסו (לקללה) את שם אלוקיכם, כזה (באופן זה) אמר ה' ". לעניות דעתי, או כך או כך, ירושלמי (קטעים) דומה למקרא, ולתרגומים.

-        רש"י מפרש:

למלך - ע"א היא ששמה מולך וזו היא עבודתה שמוסר בנו לכומרים (סנהדרין סד) ועושין שתי מדורות גדולות ומעבירין את הבן ברגליו בין שתי מדורות האש

לא תתן - זו היא מסירתו לכומרים

להעביר למלך - זו העברת האש

-        לעניות דעתי, פירוש רש"י שונה מתרגומים, גם אונקלוס, וגם יונתן. מעניין, מה הסיבה, או הרמז לפירושים השונים.

יכול להיות שתרגומים מתייחסים ונותנים תשובה לתופעה שכיחה בזמנם, מן התבוללות של היהודים בעמים שבתוכם, או בקרבתם חיים. זה אולי מעניין מאד, זה אומר שלתרגומים יש מה שאומרים בעברית העכשווית 'אג'נדה', ז"א, סדר יום, 'אידיאולוגיה', שרוצים ומעוניינים לקדם. מעניין, איך אפשר אולי לשחזר את היסטוריה, את חיי חברות עתיקות על ידי הכתובים שבזמנם, אפילו על נושאים עקיפין, כמו תרגומי המקרא. מעניין ביותר!