פירוש התורה - כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ-מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם-בָּהּ, לֹא תַעֲשׂוּ; וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ-כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה, לֹא תַעֲשׂוּ, וּבְחֻקֹּתֵיהֶם, לֹא תֵלֵכוּ.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

 כתוב בספר ויקרא, פרשת אחרי מות:

[ויקרא יח ג] כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ-מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם-בָּהּ, לֹא תַעֲשׂוּ; וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ-כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה, לֹא תַעֲשׂוּ, וּבְחֻקֹּתֵיהֶם, לֹא תֵלֵכוּ. 

[תרגום אונקלוס] כְּעוּבָדֵי עַמָּא דְּאַרְעָא דְּמִצְרַיִם דִּיתֵיבְתּוּן בַּהּ, לָא תַּעְבְּדוּן; וּכְעוּבָדֵי עַמָּא דְּאַרְעָא דִּכְנַעַן דַּאֲנָא מַעֵיל יָתְכוֹן לְתַמָּן, לָא תַּעְבְּדוּן, וּבְנִמּוֹסֵיהוֹן, לָא תְּהָכוּן. 

[תרגום יונתן] כְּעוֹבְדִין בִּישִׁין דְעַמָא אַרְעָא דְמִצְרַיִם דִי תֵיתְבוּן בָּהּ לָא תַעַבְדוּן וְהֵי כְּעוֹבְדִין בִּישִׁין דְעַמָא דְאַרְעָא דִכְנָעַן דַאֲנָא מָעִיל יַתְכוֹן לְתַמָן לָא תַעַבְדוּן וּבְנִימוּסֵיהוֹן לָא תְהָכוּן:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – ויקרא דף 291]):

"כמעשים רעים של עם הארץ של מצרים, אשר ישבתם בה, לא תעשו, וכמו המעשים הרעים של עם הארץ של כנען, שאני מכנים אתכם לשם ,לא תעשו, ובנימוסיהם לא תלכו ."

-        תרגום יונתן, וגם תרגום אונקלוס, מוסיפים כְּעוֹבְדִין בִּישִׁין דְעַמָא אַרְעָא דְמִצְרַיִם שבעברית כמעשים רעים של עם הארץ

של מצרים, וגם כְּעוֹבְדִין בִּישִׁין דְעַמָא דְאַרְעָא דִכְנָעַן שבעברית וכמו המעשים הרעים של עם הארץ של כנען.

יש כאן, בתוספת זאת דבר מעניין: כתוב במקרא כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ-מִצְרַיִם. לעומת זה, בתרגומים כתוב כְּעוֹבְדִין בִּישִׁין דְעַמָא אַרְעָא דְמִצְרַיִם.

ז"א, התרגומים מבדילים בין הארץ לבין עם הארץ. ז"א, ברכת הארץ באה דרך העם שיושב בה. זאת הסיבה שארץ ישראל מבורכת על ידי הקב"ה דרך עם ישראל שיושב בה. הוכחה לכך מצבה הירוד של ארץ ישראל בזמן הגלויות, גלות בבל, וגם גלות רומי, אפילו שנוכחות יהודית בארץ ישראל בזמן הגלויות לא הגיעה לאפס, אלא הייתה מועטה ביותר.

לעומת זה, המרגלים מתארים את ארץ כנען, ארץ ישראל לעתיד לבוא, לפני יישוב ארץ ישראל על ידי עם ישראל, ובזמן הכנעניים, במילים מאד יפות:

[במדבר יג כו-כז] כו וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן וְאֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶל-מִדְבַּר פָּארָן--קָדֵשָׁה; וַיָּשִׁיבוּ אֹתָם דָּבָר וְאֶת-כָּל-הָעֵדָה, וַיַּרְאוּם אֶת-פְּרִי הָאָרֶץ.  כז וַיְסַפְּרוּ-לוֹ, וַיֹּאמְרוּ, בָּאנוּ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ; וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, הִוא--וְזֶה-פִּרְיָהּ.

לכן, אפשר אולי להגיד, שגורל ארץ ישראל בידיים של הקב"ה. הקב"ה עושה המעשים של ארץ ישראל כדי למשוך את עם ישראל להתיישב ולשבת בארץ ישראל. בזמן גלות רומי, עד שהקב"ה חושב ומחליט שעם ישראל יכול לחזור מגלותו לארץ ישראל ולהתיישב בה, ארץ ישראל עזובה וירודה.

עוד דבר חשוב ביותר: הברכה על ארץ ישראל על ידי הקב"ה באה לא רק בגלל היישוב והתיישבות של ארץ ישראל על ידי העם היהודי, אלא בעיקר, ולעניות דעתי, אך ורק על ידי המעשים של העם היהודי בארץ ישראל, על ידי הדבקת במצוות ה', ועשייתם ככתובם, וגם, לא פחות חשוב, כרוחם.