בס"ד
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ
מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק
בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ,
אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל,
וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי
צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ
יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .
דברים חיים רחמים
כתוב בספר במדבר, פרשת
בהעלותך:
[במדבר יא א] וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים רַע בְּאָזְנֵי
יְהוָה וַיִּשְׁמַע יְהוָה וַיִּחַר אַפּוֹ וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ יְהוָה וַתֹּאכַל
בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה.
[תרגום אונקלוס] וַהֲוָה
עַמָּא כַּד מִסְתַּקְּפִין בִּישׁ קֳדָם יְיָ וּשְׁמִיעַ קֳדָם יְיָ וּתְקֵיף
רוּגְזֵיהּ וּדְלֵיקַת בְּהוֹן אִישָׁתָא מִן קֳדָם יְיָ וְשֵׁיצִיאַת בִּסְיָפֵי
מַשְׁרִיתָא׃
[תרגום יונתן] וַהֲווֹ
רַשִׁיעֵי עַמָא כְּמִצְטַעֲרִין מְכַוְונִין וְהַגְיָאן בִּישׁ קֳדָם יְיָ
וּשְׁמִיעַ קֳדָם יְיָ וּתְקֵיף רוּגְזֵיהּ וּדְלֵיקַת בְּהוֹן אֵישָׁא
מְצַלְהֲבָא מִן קֳדָם יְיָ וְשֵׁצִיאַת מִן רַשִׁיעַיָא דְבִסְיָיפֵי מַשְׁרִיתָא
דְבֵית דָן דְהַוָה פִּיסְלָא עִמְהוֹן:
א' תרגום
יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 165]):
ויהיו רשעי
העם כמצטערים,
מתכוונים והוגים
רע לפגי
ה׳, ונשמע
לפני ה׳
וייחר אפו,
ותבער בהם אש
צולבת מאת
ה׳, ויבלה
מהרשעים שבקצה
המחנה, מבית
דן שהיה
פסל עמהם.
-
מעניים
פירוש רש"י:
בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה – בַּמֻּקְצִין שֶׁבָּהֶם
לְשִׁפְלוּת, אֵלּוּ עֵרֶב רַב. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר:
בַּקְּצִינִים שֶׁבָּהֶם וּבַגְּדוֹלִים
(שם פה).
מצאתי באתר https://www.yeshiva.org.il/midrash/19966 (דברי הרב מרדכי הוכמן):
בסוף ספר שופטים (יז-יח)
מסופר על מיכה מהר אפרים שקיבל מאמו כסף לעשות פסל. נער לוי שיצא מבית-לחם-יהודה
הגיע לביתו, ומיכה מינה אותו לכהן במקדש שבו הציב את הפסל. לאחר זמן בני דן יצאו
לנחול נחלה בצפון הארץ, וכשהם עברו דרך בית מיכה הם נטלו עימם את הנער הלוי ואת
הפסל, והציבו את הפסל במקדש שהם הקימו בנחלתם......
מדרש תנחומא (ורשא, כי תשא
יט) מרמז לפתרון הקשיים. המדרש קושר בין מיכה לבין חטא העגל, והוא מספר שכאשר משה
העלה את ארונו של יוסף מתוך היאור הוא נטל לוח וכתב עליו "עלה שור", וכך
עלה ארונו של יוסף. מיכה ראה זאת ונטל את הלוח הזה, וכאשר אהרון השליך את הזהב של
ישראל לאש, מיכה השליך לאש את הלוח הזה וכך יצא העגל.....
מדרשי חז"ל שאומרים
שפסל מיכה עבר עם בני ישראל בים סוף, מרמזים גם הם שפסל מיכה לא היה פסל רגיל של
עבודה זרה אלא אנדרטה שמדגישה את הפן הלאומי הגשמי של עם ישראל, הפן שמזוהה עם
משיח בן יוסף. באותה שעה הפן הזה לא הודגש באופן מופרז כפי שהיה בחטא העגל, ולכן
משה לא השמיד אותו שהרי לא מדובר בעבודה זרה ממש....
השקפת
עולם זו והאנדרטה שמסמלת אותה נחשבות על ידי האנשים הרוחניים כ"עבודה
זרה" ול"פסל מיכה". אך דויד ושלמה ומלכים צדיקים אחרים לא ביערו את
"פסל מיכה" מכיוון שלא מדובר בעבודה זרה ממש. כאשר הקליר אמר שאנו
פושעים גם כיום "בפסל מיכה", הוא התכוון לומר שפעמים שגם אנו מדגישים את
השקפת העולם הזו בזמן הלא נכון.....
-
לעניות
דעתי, כפי שתרגום יונתן עושה גם בפסוקים אחרים, תרגום יונתן מקשר ומלמד בצורה
מעניינת ביותר על הקשר בין
הדורות, בין התקופות של עם
ישראל. כפי שאמרו חז"ל, אין מוקדם ואין מאוחר בתורה, ולפי תרגום יונתן
בתנ"ך כולו. הכול שלם אחד, עם ישראל, לנצח נצחים!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה