[במדבר י כט] וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה נֹסְעִים אֲנַחְנוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ כִּי יְהוָה דִּבֶּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל.

 בס"ד

 

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 

דברים חיים רחמים

         כתוב בספר במדבר, פרשת בהעלותך:  

[במדבר י כט] וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה נֹסְעִים אֲנַחְנוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ כִּי יְהוָה דִּבֶּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל.

[תרגום אונקלוס] וַאֲמַר מֹשֶׁה לְחוֹבָב בַּר רְעוּאֵל מִדְיַנָאָה חֲמוּהִי דְּמֹשֶׁה נָטְלִין אֲנַחְנָא לְאַתְרָא דַּאֲמַר יְיָ יָתֵיהּ אֶתֵּין לְכוֹן אֵיתַא עִמַּנָא וְנוֹטֵיב לָךְ אֲרֵי יְיָ מַלֵּיל לְאֵיתָאָה טָבְתָא עַל יִשְׂרָאֵל׃

[תרגום יונתן] וַאֲמַר משֶׁה לְחוֹבָב בַּר רְעוּאֵל מִדְיָנָאָה חֲמוֹי דְמשֶׁה נַטְלִין אֲנַחְנָא מִיכָּא לְאַתְרָא דַאֲמַר יְיָ יָתֵיהּ אֶתֵּן לְכוֹן אִיתָא עִמָנָא וְנוֹטִיב לָךְ אֲרוּם יְיָ מַלֵיל לְאוֹטָבָא לְגִיוֹרָא עַל יִשְרָאֵל:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 157]):  

ויאמר משה לחובב בן רעואל המדיני, חותן משה, נוסעים אנחנו מפה, אל המקום אשר אמר ה׳, אותו אתן לכם, לך עמנו ונטיב לך, כי ה׳ דיבר להטיב לגרים, (כציווי) על ישראל .

-        כתוב במקרא כִּי יְהוָה דִּבֶּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל. לעומת זה, כתוב בתרגום יונתן אֲרוּם יְיָ מַלֵיל לְאוֹטָבָא לְגִיוֹרָא עַל יִשְרָאֵל:

שבעברית כי ה׳ דיבר להטיב לגרים, (כציווי) על ישראל .

לעניות דעתי, התוספת שבתרגום יונתן משנה את כוונת הפסוק שבמקרא. תרגום יונתן מדבר בפירוש על הגרים, כאשר הכוונה 'גרים' זה נוכרים שבוחרים בבחירה חופשית להיכנס לעם ישראל, בוחרים בהקב"ה, בתורה, בעם ישראל, בארץ ישראל. כפי שעשתה רות המואבית:

[רות א טז] וַתֹּאמֶר רוּת אַל תִּפְגְּעִי בִי לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי:

לעניות דעתי, יש בתרגום יונתן עוד נושא למחשבה: לפי חז"ל, תהליך הגיור אמור להיות ללא הטבה לנוכרי שמת גייר. אבל, בתרגום יונתן, משה רבינו מבטיח הטבות לגירים העתידיים לְאוֹטָבָא לְגִיוֹרָא. יכול להיות ששיש מקום לשאול על איזה הטבה מדבר תרגום יונתן, על הטבה חומרית, גשמית, או על הטבה רוחנית. יכול להיות אפילו כניסה לעולם הבא.

כתוב באותו הספר ([שרת"י במדינות – במדבר דף 159]):  

ובספר ויואל משה (פנחס עמ׳ קנ), מפרש עניננו באופן נפלא, וז״ל: ...והנה מפורש בנבואת יחזקאל (סי׳ מז), דלעתיד גם הגרים יהיה להם חלק בארץ, אף דלא נטלו חלק בחלוקת יהושע. וטעמא דמילתא כתב בספר פרשת דרכים (הל׳ בכורים), דהגרים שנתגיירו בעוד ישראל בגלות הם גירי צדק, ולא דמו לאותם גרים שנתגיירו כשיצאו ישראל ממצרים, שהיינו (אז) ברום המעלות, ולא היתה כוונתם

לשמה. משום הכי אותם לא נטלו חלק בארץ, עכ״ד.

לפי כתוב זה, יש הבדל בין גר המתגייר מחוץ לארץ ישראל, לבין גר שמתגייר בתוך ארץ ישראל. לעניות דעתי, ההבדל בגלל מחשבות הגר העתידי על סיבת הגיור שלו: בארץ ישראל, עם ישראל שולט, והגר אמור לקבל הטבות חומריות על הצטרפותו לעם השולט. בחוץ לארץ ישראל, עם ישראל נרדף, לכן, אין לחשוד בגר העתידי על מעשה הגיור על מנת לקבל הטבות חומריות.