פירוש התורה - וְאָכְלוּ אֹתָם אֲשֶׁר כֻּפַּר בָּהֶם, לְמַלֵּא אֶת-יָדָם לְקַדֵּשׁ אֹתָם; וְזָר לֹא-יֹאכַל, כִּי-קֹדֶשׁ הֵם.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

  כתוב בספר שמות, פרשת תצווה:

[שמות כט לג] וְאָכְלוּ אֹתָם אֲשֶׁר כֻּפַּר בָּהֶם, לְמַלֵּא אֶת-יָדָם לְקַדֵּשׁ אֹתָם; וְזָר לֹא-יֹאכַל, כִּי-קֹדֶשׁ הֵם. 

[תרגום אונקלוס] וְיֵיכְלוּן יָתְהוֹן דְּאִתְכַּפַּר בְּהוֹן, לְקָרָבָא יָת קֻרְבָּנְהוֹן לְקַדָּשָׁא יָתְהוֹן; וְחִילוֹנַי לָא יֵיכוֹל, אֲרֵי קֻדְשָׁא אִנּוּן.

[תרגום יונתן] וְיֵיכְלוּן יַתְהוֹן דְּאִתְכַּפֵּר בְּהוֹן לְקָרְבָא יַת קוּרְבַּנְהוֹן לְמַקְדְּשָׁא יַתְהוֹן לְשַׁמָּשָׁא קֳדָמַי וְחִילוֹנֵי לָא יֵיכוּל אֲרוּם קוּדְשָׁא הִינוּן:

א' תרגום יונתן בעברית:

" וְאָכְלוּ אֹתָם אֲשֶׁר כֻּפַּר בָּהֶם, לקרב את הקורבנות שלהם, לקדש אותם לשמש לפני (לפני ה'), וְזָר לֹא-יֹאכַל, כִּי-קֹדֶשׁ הֵם. "

חִילוֹנֵי –חִילוֹנֵאי –חִילוֹנֵאה – stranger, non-priest, non-Israelite – זר, לא-כוהן, לא-ישראלי (מילון יסטרוב – מילון לתלמוד)

-          חִילוֹנֵי – מובן המילה בארמית שונה ממובנה בעברית עכשווית, יהודי שלא שומר מצוות. אני מניח שהמילה בארמית היא

המקור של המילה בעברית עכשווית. לעניות דעתי, מוזר ולא מובן המעבר למילה העברית, כאשר המובן הארמי שונה כול כך מהמובן העברי, גם לקולא non-priest , וגם לחומרא non-Israelite  . לכן, לעניות דעתי, יש להיזהר בשימוש המילה חילוני, גם בדיבור וגם בכתב, ואולי עדיף בביטוי 'יהודי שומר מעט מצוות' או 'יהודי שלא שומר כול המצוות', כאשר הביטוי הראשון 'יהודי שומר מעט מצוות' נראה לי מתאים יותר.