פירוש התורה - וְשָׁמְרוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶת-הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת-הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם, בְּרִית עוֹלָם.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

 כתוב בספר שמות, פרשת כי תשא:

[שמות לא טז] וְשָׁמְרוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶת-הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת-הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם, בְּרִית עוֹלָם.

[תרגום אונקלוס] וְיִטְּרוּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, יָת שַׁבְּתָא, לְמֶעֱבַד יָת שַׁבְּתָא לְדָרֵיהוֹן, קְיָם עָלַם.

[תרגום יונתן] וְיִנְטְרוּן בְּנֵי יִשְרָאֵל יַת שַׁבְּתָא לְמֶעֱבַד תַּפְנוּקֵי שַׁבְּתָא לְדָרֵיהוֹן קְיַים עֲלָם: 

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – שמות דף 381]):

" ושמרו כני ישראל אח השבת, לעשות ולתקן תפנוקי ומעדני השבת ממאכלים שונים עוד מערב שבת, לדורותיהם ברית עולם."

לְפַנּוֹקֵי (כתובות סז ב)   -   לְעַנֵּג; לְפַנֵּק

-          מעניין אולי התרגום והפירוש של תרגום יונתן: הוא כותב לְמֶעֱבַד תַּפְנוּקֵי שַׁבְּתָא שבעברית לעשות ולתקן תפנוקי ומעדני

השבת ממאכלים שונים עוד מערב שבת.

-          תרגום יונתן טוען על שמירת השבת מתוך הטוב שבשבת, גם מבחינה חומרית לעשות ולתקן תפנוקי ומעדני השבת.

יש בזה רמז עצום גם עבור ימינו, כאשר כול כך חשוב להרחיב כמה שיותר קהל היהודים שומרי השבת. לכן, הדרך הנכונה היא, להסביר להם את היתרונות של שבת, את הדברים הטובים והנעימים שיש בשבת, כמה טוב השבת מביא ועושה ליהודים.

אפשר אולי להוסיף: אם היהודי מקיים את המצוות, השכר שלהם הוא מידי, עצם עשיית המצוות. כמו שאומרים חז"ל, 'שכר המצווה, מצווה'. אפשר לפרש זה, שהשכר הוא מצווה אחרת, חדשה, שבאה ליהודי המקיים מצוות. או, אפשר לפרש, שכר המצווה הוא המצווה עצמה, עצם עשיית המצווה. מה השכר הזה? השכר הוא עולם טוב יותר, עולם שנעים יותר לחיות בו, סיפוק, והרגשה טובה לעושה המצווה, הרגשה טובה של עשייה חיובית בעולם הזה, בחיים האלה.

ולהפך, עשיית עבירות מביאה להרגשה שלילית ביותר. ויש הוכחות מדעיות כמה גדולה השפעת המצב הרוחני על התפקוד הגופני של אדם.

לכן, לעניות דעתי, הקב"ה בעצמו לא מעניש על עבירות, וגם לא נותן שכר על מצוות. בדומה למה שאמרו חז"ל, שכר המצווה הוא המצווה עצמה, עונש העבירה הוא העבירה עצמה.

הקב"ה, על ידי המצוות, החוקים, הפקודות שבתורה בכתב, ובתורה בעל פה, הקב"ה עושה רק טוב ליהודים, מלמד אותם וגם נותן להם דוגמה אישית איך להתנהג, ומה לעשות כדי שיוטב להם, ליהודים. ולעניות דעתי, גם יוטב לעולם כולו, העולם כולו יהיה טוב יותר, כפי שכתוב בתורה:

[בראשית יב א-ג] א וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ.  ב וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; וֶהְיֵה, בְּרָכָה.  ג וַאֲבָרְכָה, מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ, אָאֹר; וְנִבְרְכוּ בְךָ, כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה.