פירוש התורה - וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל; וְנִקְדַּשׁ, בִּכְבֹדִי.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

 כתוב בספר שמות, פרשת תצווה:

[שמות כט מג] וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל; וְנִקְדַּשׁ, בִּכְבֹדִי. 

[תרגום אונקלוס] וַאֲזָמֵין מֵימְרִי תַּמָּן, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל; וְאֶתְקַדַּשׁ, בִּיקָרִי.  

[תרגום יונתן] וְאֵיזַמֵן מֵימְרִי תַמָּן לִבְנֵי יִשְרָאֵל וְאֵקַדֵשׁ בְּרַבָּנֵיהוֹן בְּגִין יְקָרִי:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – שמות דף 360]):

" ואזמין מאמרי שם לבני ישראל ונקדשתי בגדוליהם, (שהם נדב ואביהוא) בשביל כבודי."

-          רש"י מפרש (לעניות דעתי, הפירושים של רש"י מחזקים את תרגום יונתן):

ונועדתי שמה - אתועד עמם בדבור כמלך הקובע מקום מועד לדבר עם עבדיו שם

ונקדש - המשכן

בכבודי - שתשרה שכינתי בו ומ"א אל תקרי בכבודי אלא במכובדי במכובדים שלי כאן רמז לו מיתת בני אהרן ביום הקמתו וזהו שאמר משה (ויקרא י) הוא אשר דבר ה' לאמר בקרובי אקדש והיכן דבר ונקדש בכבודי

-          תרגום יונתן מוסיף וְאֵקַדֵשׁ בְּרַבָּנֵיהוֹן שבעברית ונקדשתי בגדוליהם, (שהם נדב ואביהוא).

אני לא מבין את המקרא שמדברת על מעשה נדב ואביהוא, בני אהרון הכוהן הגדול:

[ויקרא י א-ג] א וַיִּקְחוּ בְנֵי-אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ, וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ, וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ, קְטֹרֶת; וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי יְהוָה, אֵשׁ זָרָה--אֲשֶׁר לֹא צִוָּה, אֹתָם.  ב וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְהוָה, וַתֹּאכַל אוֹתָם; וַיָּמֻתוּ, לִפְנֵי יְהוָה.  ג וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן, הוּא אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ, וְעַל-פְּנֵי כָל-הָעָם, אֶכָּבֵד; וַיִּדֹּם, אַהֲרֹן.

עכשיו אני שם לב שיש דמיון מסוים בין הפסוקים:

[שמות כט מג] וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל; וְנִקְדַּשׁ, בִּכְבֹדִי. 

[ויקרא י ג] וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן, הוּא אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ, וְעַל-פְּנֵי כָל-הָעָם, אֶכָּבֵד; וַיִּדֹּם, אַהֲרֹן.

ובאמת, רעיון דומה מופיע בספר המוזכר ([שרת"י במדינות – שמות דף 361]):

"ובספר אהבת יונתן מוסיף: שהוא הא הכתיב להלן: (ויקרא י ג) ״בקרובי אקדש״, עיי״ש בתרגום יונתן שמפרש ״בכבודי״ בב' פנים: א׳, כפירש״י, במכובדים שלי, וזהו ״ברבניהון״, וב׳: בגין יקרי, בשביל כבודי (כתרגומו לעיל (כד יא), שמזה יתראה שהקב״ה מדקדק עם הצדיקים, שהם קרוביו ,יותר מעם כל אדם, והוא מה שאמרו חז״ל, (זבחים קטו): שאמר משה לאהרן: אחי, לא מתו בניך אלא להקדיש שמו של הקב״ה, וברש״י שם: אלא להתקדש כבודו של מקום עליהם, להודיע שהוא נורא על יראיו ומודעיו. ואמרו ז״ל (שם): בשעה שעושה הקב״ה דין בקדושיו, מתיירא, מתעלה ומתהלל, עכ״ל.

ובספר חיי יצחק כאן הוסיף, וז״ל: פירש״י ז״ל ב׳ פירושים, אלו ואלו דברי אלקים חיים, כי זה גורם זה. שע״י גילוי כבוד השכינה שהיה שם, נתדבקו בו המכובדים עד כלות הנפש, באהבה רבה זו נשיקה, (שיר השירים א׳,ב') ״ישקני מנשיקות פיהו״. אתדבקותא רוחא ברוחא, ונדבקו בשורשם. והמבין יבין ויוסיף לקח, להבין מיתת בני אהרן, כי גדול הוא. ובזה יראו ישראל גודל קדושת המשכן, ממיתת בני אהרן ביום הקמתו, עכ״ל."

אני עדין לא מבין ולא שלם ולא סגור עם הפירושים ותירוצים של מעשה נדב ואביהוא.  יכול להיות שזה דבר נכון ואמתי בהחלט, כאשר ידוע מה שאמרו חז"ל:

[ישעיהו נה ח] כִּ֣י לֹ֤א מַחְשְׁבוֹתַי֙ מַחְשְׁב֣וֹתֵיכֶ֔ם וְלֹ֥א דַרְכֵיכֶ֖ם דְּרָכָ֑י נְאֻ֖ם יְהֹוָֽה׃

לכן, להרגיש שלא מבינים את התורה, זה דבר כנון ואפילו בריא. כפי שאמרו חז"ל:

[רבי מנחם מנדל מקוצק] אין שלם מלב שבור: