פירוש התורה - וַיִּנָּחֶם, יְהוָה, עַל-הָרָעָה, אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

 כתוב בספר שמות, פרשת כי תשא:

[שמות לב יד] וַיִּנָּחֶם, יְהוָה, עַל-הָרָעָה, אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ.  

[תרגום אונקלוס] וְתָב, יְיָ, מִן בִּשְׁתָּא, דְּמַלֵּיל לְמֶעֱבַד לְעַמֵּיהּ. 

[תרגום יונתן] וַהֲוָה תוֹהוּ מִן קֳדָם יְיָ עַל בִּישְׁתָּא דְחָשִׁיב לְמֶעְבַּד לְעַמֵּיהּ: 

א' תרגום יונתן בעברית:

"והיה נבוך (משה רבינו ע"ה ?) מלפני ה', על הרעה שחשב (ה') לעשות לעמו (גם, אולי, מחלוקת: עם ה', או עם משה רבינו ? לעניות דעתי, העדפה אשית, "עם ה' ", זה הרבה יותר חשוב, משמעותי, וגם מרגש.)."

הֲוָה   -   הָיָה; הָיִיתִי

תָּהוּ (עירובין סו א; פסחים נ ב)   -   תּוֹהִים; תְּמֵהִים

תְּמֵהִים - התפלא; השתומם

תּוֹהִים - נבוך, מהוסס. "היא הסתכלה עליי במבט תוהה." רצה לדעת; שאל. "תהה מה שעות הפתיחה של המקום."

-          כתוב במקרא וַיִּנָּחֶם, יְהוָה, עַל-הָרָעָה, כתוב דומה גם בתרגום אונקלוס וְתָב, יְיָ, מִן בִּשְׁתָּא.

לעומת זה, לעניות דעתי, תרגום יונתן הופך את גוף המדובר, מהקב"ה אל משה רבינו ע"ה: וַהֲוָה תוֹהוּ מִן קֳדָם יְיָ עַל בִּישְׁתָּא שבעברית (תרגום שלי) והיה נבוך (משה רבינו ע"ה ?) מלפני ה', על הרעה. לא מצאתי הסברים נוספים על הפסוק הזה, ותרגום יונתן עליו.

לעניות דעתי, תרגום יונתן מביא היבט אנושי, הרגשות של משה רבינו, ההתרגשות של משה רבינו ברגע גורלי זה לעם ישראל. יש אולי שאלה, למה תרגום יונתן לא כותב במפורש שמדובר על משה רבינו. אולי זה היה במכוון כך, אולי היו דברים שהשתבשו בזמן ההעתקה של התרגום על ידי סופרים מאוחרים יותר שהעתיקו את תרגום יונתן. יש הרבה אפשרויות, וכנראה לא נדע מה קרה בזמן ההוא באמת. אבל עצם האפשרות הזאת של הבנה עוד יותר אנושית של המקרא זה דבר עצום ומבורך ביותר.

-          יש אולי עוד דבר מעניין: כתוב במקרא אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ, וגם בתרגום אונקלוס דְּמַלֵּיל לְמֶעֱבַד לְעַמֵּיהּ. לפי הפסוק

השלם, מבינים ללא ספק שמדובר על עם ה', ולא אחרת. הפסוק לא מדבר על מישהו אחר בתוכו.

גם  תרגום יונתן כותב דְחָשִׁיב לְמֶעְבַּד לְעַמֵּיהּ שבעברית שחשב לעשות לעמו. אבל, בתרגום יונתן יש אולי עוד דמות, משה רבינו ע"ה. לכן, יכול להיות מחלוקת אם זה "עם ה' ", או "עם משה רבינו". אני מניח, גם על בסיס הפסוק שבמקרא, וגם על בסיס תרגום אונקלוס, מדובר על "עם ה' ". לעניות דעתי, זה הרבה יותר חשוב, משמעותי, וגם מרגש.